כשהייתי קטנה אהבתי עכבישים.
(מסתבר, לפי ויקיפדיה שקוראים להם עכבישאים…העכבישים הם תת מין של העכבישאים והם אינם מין של טווי קורים)
בכל הזדמנות ובכל מקום ציירתי עכביש תלוי לו על קור בודד…
בשולי המחברות, על חולצות, על קירות.
עכבישים הן חיות מרתקות והמבנים והרשתות שהם בונים עם הקורים שלהם ראויים למחקר רב דיסציפלינרי נפרד.

אבל לא כאן.
כאן אציג 2 תחפושות של עכביש שעשיתי לאורך השנים.
כאן תראו שהמתוחכם יותר הוא לא בהכרח המוצלח יותר. תלוי כמובן בקריטריונים בהם בוחנים את התחפושת. אין ספק שאני למדתי…

עכביש מס 1 – פורים 2012

משום מה כשאנחנו חשבנו על עכביש חשבנו על יצור גדול, שחור ושעיר עם 8 רגליים.
לתחפושת הראשונה נעזרתי ב2 זוגות גרביים שחורים שמולאו בעיתונים דחוסים. (הידיים והרגליים של הילדה הם הרגליים המשלימות ל-8) הגרביים הממולאות חוברו לקרטון שכוסה בבד שחור ופרוותי ומולא אף הוא בעיתונים דחוסים. (כדי לשמור עליהם זקופים ולא מדולדלים תקעתי בהם שיפודים)
הקרטון הנ”ל חובר לכתפיות ואת כל הקונסטרוקציה הזו שמים על הגב כמו תיק ביה”ס.  

את המראה השלמנו עם קשת לשיער אם מעין שתי קרניים שחורות פלפיות שצרפנו לקשת פושטית, חותלות שעירות שחורות, כפפות שחורות, לבוש מלא שחור וכמובן… איפור.
את ההשראה וגם חלק גדול מההנחיות לתחפושת לקחתי מפינטרסט ומהאתר הזה.
גם את הצורה הבסיסית לאיפור לקחתי משם.
שיניתי מעט בהתאם לצרכים שלנו ולבעיות שאני נתקלתי בהן תוך כדי עבודה.
     

וכך העכביש נראה בסוף:

את התחפושת השלמנו עם משלוחי מנות עטופים בצלופן שקוף שעליו הדבקנו עכביש קטן עשוי מפונפון  עם שתי עיניים ומנקי מקטרות שחורים כרגליים וציירנו על הצלופן רשת של עכביש (עם טוש פרמננטי)…

עכביש מס’ 2 – פורים 2017

כשהקטנה שלי החליטה שהיא מתחפשת לעכביש, הוצאנו כמובן את התחפושת שיש לנו. לשפץ, לעשות תיקונים ולרענן אותה.
לא יודעת למה, אבל החלטתי שהתחפושת הישנה אינה עומדת בסטנדרטים הנוכחיים שלי (קללת האגו?!) וציק צ’ק, בזמן שיקח לי לעדכן את התחפושת הישנה אארגן תחפושת חדשה שווה יותר.
ראיתי את התמונה הזו ונדלקתי:             

רגלי העכביש:

אבל…
אני חשבתי על קונצפט אחר. לרגליים ובכלל. התמונה היתה רק הטריגר.

החלטתי לעשות אותם מגלילי קרטון של בדים.
את הגלילים קיבלתי מנעמי, מהחנות משי וארגמן בכפר סבא. (היא עזרה לי לא פעם בעצות בנושאי תפירה ובחירת סוגי בדים גם בעבר).
הגלילים הללו הם גלילי קרטון עבה ומסיבי שהיו כרוכים עליו בדים.

החיסרון של הגלילים הללו הוא הכובד שלהם. 
הייתי צריכה למצא דרך להקטין את משקלם או …למצא פתרון אחר.
החלטתי לקלף אותם.
הם הרי עשויים שכבות שכבות של קרטון מודבק והדוק זה לזה. אסיר מהם מספיק שכבות כדי להקטין את משקלם (אולם בלי לפגוע בקשיחות שלהם)
בדיעבד…מממ…מדובר בהרבה עבודה לא קלה. הבנות התגייסו ועזרו לי כמיטב יכולתן והמשימה הושלמה. 
הגלילים נוסרו (צריך משור! אני השתמשתי בג’קסון שלי, שבעצם השם הנכון הוא ג’יגסו (jigsaw)) בהתאם לגודל חלקי הרגליים וחוברו ב”מפרקים” אחד לשני עם סרט חבלנים שחור.
סרט חבלנים הוא חזק מספיק כדי לא להקרע, הוא נדבק מצויין ויאפשר תנועה כמפרק .
את הגלילים כיסיתי בבד פרוותי שחור.
לא נותר אלא לחשוב על מנגנון שיחבר את כל הרגליים ל”טוסיק” של העכביש והכל יחד, לטוסיק של הילדה….

כך זה יראה עטוף ומחובר: 

אז איך חיברתי את הרגליים ליחידה המרכזית??

הרעיון העיקרי היה לא לקבע את הרגלים אלא לאפשר לפרק אותן להתניידות ולהרכיב אותן כשרוצים להשוויץ עם התחפושת…
הואיל והרגליים עשויות מגלילים חלולים ששבתי לנצל את זה ולהשחיל אותן בעת הצורך על מנגנון שיקובע.
את המנגנון עשיתי מצינורות אינסטלציה שקניתי בחנות חומרי בניין מקומית (שיבק. שווה. ולו בזכות שחר שמצוייד במלאי גדול של סבלנות גם ללקוחות נודניקים כמוני!)  ונעזרתי במחברים של צנורות (מחבר L ומחבר Y)  אינסטלציה כדי ליצור את המערך הרצוי לרגליים:

הצינורות קובעו לדיקט קשיח (ובתווך, עם אותם חיזוקים, הכנסתי חגורה עבה שתיקשר למותני הילדה וכתפיות לפזר את המשקל ולקבע טוב יותר את כל הקונסטרוקציה).
שקית שחורה מולאה באקרילן שנמכר בתפזורת (אפשר להשתמש במילוי של כריות ישנות) עוצבה והונחה על על המנגנון הנ”ל. ואת הכל עטפתי בבד פרוותי שחור. נעזרת באקדח הסיכות שלי כדי לקבע אותו אל הדיקט. 
עכשיו יש לי מנגנון מרכזי עם צינורות אינסטלציה שיוצאים ממנו.
על כל צינור ניתן להשחיל רגל (ולכסות את החיבור עם הבד הפרוותי שבכוונה נשאר ארוך מגליל הקרטון) או להסירה בעת הצורך.

פני עכביש:

בתחפושת הקודמת השתמשנו באיפור. כאן חשבתי להעזר במסכה עשויה מעיסת נייר ולוותר על האיפור:

לקדמת המסכה הוספתי 2 גרביים שחורות ושעירות ממולאות באקרילן והדבקתי את הבד השחור והפרוותי בכל האזורים שאינם עיניים. לאחורי המסכה חיברתי גם בד שחור פרוותי שיסתיר את הראש מאחור ויצור רצף שחור עד ל”טוסיק”.
את התחפושת משלימים עם בגדים שחורים (עם אותן חותלות שחורות מפעם) כפפות שחורות ומגן צוואר שחור (להסתיר כל חלקת עור בהירה)
וזהו.
גם כאן משלוחי המנות עם העכבישאים הקטנים התקבלו בשמחה רבה…

התמונות מתחלפות. למי שאין סבלנות, מוזמן ללחוץ על התמונה והיא תתחלף.

בדיעבד,
התחפושת השניה היתה הרבה יותר מדי מסורבלת והיה קשה להתנייד איתה ולהסתדר איתה. צינורות אינסטלציה לא בנויים להיות אקטיביים כך שגם הם, בפורמט הקיים (אולי כדאי להדביק אותם!) לא היו הפיתרון האידאלי.
בתחפושות הבאות שאעשה, אחת מדרישות היסוד יהיו שהן תהינה נוחות. יחסית. שקל יהיה לתפעל ולתפקד איתן.
כי אם לא, אז מה זה שווה??

Related Images: