הידעתם כי הטווס ממש מיילל? בדומה לחתולים?
ועוד, הידעתם כי הוא מסורבל אך בכל זאת יכול לעוף?
את אלה למדתי בכפר הירוק (הבת הגדולה שלי לומדת שם),
מעוז הטווסים הגדול בארץ (למיטב ידיעתי) בו הטווסים אשכרה מסתובבים חופשי בכל השטח.
לא פעם הטווסים מסתכלים עליך שם מלמעלה.
מלמעלה, פשוטו כמשמעו, מלמעלה – מענף של עץ ואז… סביר להניח שתעדיפו לעקוף את אותו העץ…
(מי שאמר שכשציפור מחרבנת עליך זה סימן של מזל, לא התכוון לטווס…)

כשהבת שלי התחפשה לטווס, בפורים 2015, היא עוד לא למדה שם. זה קרה מאוחר יותר. 
והבלוג שלי, שאוטוטו חוגג שנה, קרה מאוחר אפילו יותר מזה.
את זה אני כותבת כדי שתבינו למה אין כאן צילומים יעודיים שמלווים את עשיית התחפושת.
הצילומים שיש נעשו על מנת לעזור לנו בבניה. הם לא מיועדים במקור לתעד אותה.
אנסה (מן הסתם בהצלחה חלקית ביותר) לתאר זאת מילולית. לכל היותר, שילחו לי שאלות ואנסה לתת להן מענה או בתגובות או באופן אישי.

פרה תחפושת הטווס (או קדם תחפושת למי שלא מבין למה אני מדברת על פרות פתאום…)

באותה שנה היינו מאד חרוצים.
לא בכדי אני כותבת “היינו”. תחפושות אצלנו הן לרוב מבצע משפחתי ברמה זו או אחרת.
בתחפושת הזו יותר מאחרות, בן זוגי לקח חלק פעיל ודאג לרכיב הדינאמי בתחפושת.
משמע, הוא זה שממש בנה את המנגנון שמרים ומוריד את הזנב.
חוצמזה שהיינו חרוצים מאחר וקיבלנו החלטות כבר בקיץ.
זה איפשר לנו לתכנן ולהזמין מאיביי את כל החומרים (והיו לא מעט) שהיינו צריכים ובלי כל לחץ.
את תחפושת הטווס עשינו במקביל לתחפושת של התוכי (2 תחפושות לשתי בנותי…הגדול באותה שנה כבר “התחפש” לחייל) וגווני תחפושת הטווס היו הסיבה שבחרנו בארה היקינטונית כתוכי, מה שחסך חלק מהכפילויות בהזמנה. (לדוגמה, רצועות טול לחצאיות…)

ההזמנה שלנו  מאיביי כללה נוצות טווס, נוצות בכלל, רצועות טול לחצאיות, צעיפי נוצות וחגורת קרושה שתהיה בסיס לחצאית הטול ותסתיר את החגורה עליה הורכב מנגנון הרמת הזנב. 
פה בארץ קניתי מסכת קרטון שהיתה בסיס למסכת הטווס וכן שארית בד שהשתמשתי בו לשרוולון של הטווס (מזכירה לכם שבפורים לפעמים חם לפעמים קר. לרוב זה קורה הפוך לתחפושת שהכנתם…)

לעבודה:

מסכת הטווס:

לטווס יש מעין כתר נוצות וכמובן מקור.
אני החלטתי לשלב את שניהם במסכה
(שבמקרה זה חדי העין יראו שמותאמת למשקפיים).
המסכה במקור היא מסכת קרטון פשוטה בסיס ליצירה.
למסכה חיברתי אחד משני חלקים מסיכת קליפס שנראת כמו מקור והנה, יש לי כבר מקור.
כל השאר, כיד הדמיון הטובה עליכם.

שרוולון הטווס:

השרוולון היה תוספת מאוחרת וספונטנית כמענה למזג אויר קריר.
הוא נעשה מחתיכת בד קטיפה (שארית שמצאתי) ארוכה שקופלה לשניים לאורכה ונתפרה משני קצותיה כך שיוכלו לשמש כשרוולים.
בקצוות השרוולים ובאזור הצוואר נתפר צעיף נוצות תכלת.

 זנב הטווס:

כאן זה טיפה מורכב. אנסה להיות שיטתית בהסברי מאחר והתמונות שיש לי מהתהליך לא נועדו במקור לתעד אותו.
בסיס הזנב הוא כ4 שכבות של מן בד רשת עם חורים בצבע נייטראלי (במקרה שלנו צבע ירוק זית. חדי העין יוכלו להבחין בו בין נוצות הטווס)
בתוך הבד הזה מושחלות (ומקובעות בתפירה) בצורת מניפה נוצות הטווס. בכל שכבה הנוצות מסודרות בגובה שונה.

    
בצד בסיס המניפה מושחלים בכל שכבות הבד יחד 5 מוטות ברזל (חוט ברזל עבה יחסית שקשה לכופף אותו) בפיזור אחיד. (מוטות הברזל הללו נותנים לקונסטרוקציה הזו את הקשיחות)
בצד בסיס המניפה יש ליצור במוטות הברזל לולאה סגורה.

על לוח עץ חוברו 2 פלכים בצורת L עם חור לבורג ארוך ועבה למדי.
הבורג הושחל בפלך אחד, בלולאות כל מוטות הברזל המושחלים בבד (ובין אחד לשני מושחל חרוז על מנת שמוטות הברזל לא יצטמצמו) ובפלך השני ונסגר באמצעות אום.

לוח העץ חובר ללצידו האחד של קלסר ישן מבפנים (וביניהם הושחלה חגורה) וכך גם זנב הנוצות – על צידו השני של הקלסר (כך שלוח הקלסר יחפה על החיבורים כשהזנב פתוח).
נוצר לנו מן ציר שעליו מוטות הברזל (המושחלים בבד עם הנוצות) יכולים לנוע.

ועל מנת שהנוצות ישתפלו בצדדים חתכנו את הקלסר והשארנו חלק צר במרכז.

לא נותר לנו אלא למצא דרך באמצעותה ניתן יהיה להרים ולהוריד את הזנב.
את זה בן זוגי עשה באמצעות חוט דייגים שהושחל אף הוא בבד כך שהוא עטף את כל קצוות מוטות הברזל (סמוך לצד הרחב של המניפה)
משיכה בשני קצוות החוט תגרום לזנב להתרומם ושחרור קצוות החוט יגרום לזנב לרדת.
כל המנגנון הנ”ל חובר לחגורה רחבה שהוסתרה בקיפול הפנימי של הקרושה.

בקצוות החוט הושחלו חרוזים שניתן יהיה לתפוס אותם בקלות וגם הם מוקמו באזור החגורה.
מי שמעוניין לראות בסרטון את תהליך הפתיחה של הזנב – כאן

חצאית טול:

כאן יש סרטון הסבר בעברית איך להכין חצאית טול עם קרושה ובלי תפירה בכלל.
בדיוק כך אני הכנתי את החצאית. 
להבדיל, באזור האחורי (בזנב) אני השחלתי את הטול משני צידי הקרושה (למטה ולמעלה) וקיפלתי את הקרושה. כך נוצרה שכבה כפולה של חצאית שיש לה מטרה:

בין שני השכבות הללו של הקרושה המקופל, הכנסתי את החגורה שמחזיקה את מנגנון הרמת הזנב.

כך הרווחתי חצאית מעל הזנב כשהזנב למטה, ולא פחות חשוב, חצאית מתחת לזנב, כשהזנב מתרומם ונפתח.

זהו.

התחפושת מוכנה.
את התחפושת השלימו מכנסי טייץ’ שאף בקצוותיהן נתפר מן צעיף נוצות קטן יותר וחולצת טריקו עם שרוול ארוך(באותה שנה היה קר למדי) בגוון כחול כהה.
וכך זה נראה בסוף:

התמונות מתחלפות לבד. למי שהקצב איטי לו, מוזמן ללחוץ על התמונה ולהחליפה.

מאחלת לכולכם חג פורים שמח.

הזדרזתי להעלות תחפושות עד החג אבל לא כל התחפושות הועלו עדיין.
במשך הזמן אני מקווה שאעלה את כל התחפושות. מוזמנים לקראת פורים הבא (ומספיק זמן לפניו!!) להכנס ולקבל השראה וכיוונים לתחפושת משלכם.

Related Images: