לפני כשבוע וחצי חזרנו מטיול של שבועיים באנגליה (וזו גם אחת הסיבות שלא העלתי שום דבר חדש זמן מה!…)
מן הסתם בצורה זו או אחרת, אולי החוויות מהטיול יהיו השראה לאחת או יותר מעבודותי בהמשך, אבל, הבחירה לכתוב על המראה הזו דווקא עכשיו, היתה בגלל עיצוב המסגרת שלה.
הקונטקסט הוא אסוציאטיבי בלבד.
את המראה עשיתי לפני מספר חודשים לאמא שלי שרצתה מראת גוף.
אמא שלי, שתהיה בריאה, עברה את ה-80 וגרה היום בדיור מוגן (יום יבוא ואכתוב על המעבר שלה לשם. הבטחתי ואקיים!). בזמנו היא טיילה הרבה בכל העולם.
החלטתי שעל המסגרת כמוטיב, אכניס בטכניקה שאנסה כאן לראשונה, חותמות דרכון מכל העולם כתזכורת לימים טובים. ואח”כ איישם את אותה הטכניקה על שולחן האיפור שעבדתי עליו במקביל.
יאללה, לעבודה…
הכנת המראה לעבודה:
לפני שאצבע את המסגרת אני מתכוונת להוציא סיכות מיותרות ולהדביק את הדרוש:
השלב הבא הוא הגנה על המראה מהצבע:
בדיעבד, השתמשתי כנראה במסקינטייפ ישן שהותיר בסופו של דבר דבק על המראה…
הסרת צבע קלה הרבה יותר מהסרת הדבק כך שעדיף היה במקרה זה לוותר על ההגנה המיותרת הזו. או להשתמש במסקינטייפ חדש…
אבל זו חכמה של בדיעבד.
תוודאו שהמסקינטייפ שאתם עובדים איתו תקין. אם המסקינטייפ שלכם ישן, תזרקו אותו! תחסכו לעצמכם עבודה.
שלב צביעת המסגרת והכנתה לPhoto transfer:
אחד היתרונות הגדולים של צבע גיר הוא שהוא אטום ושהאחיזה שלו במשטחים מצויינת. זו הסיבה שלרוב אין צורך בהכנה לפני צביעה. וכשאני כותבת הכנה אני מתכוונת לליטוש ו/או לצבע יסוד.
בדרך כלל אני מעדיפה כן ללטש, על מנת לחספס את המשטח דבר שיבטיח לי אחיזה טובה יותר של הצבע. בפרט כשיש לכה על הפריט.
במקרה זה, נראה כי המסגרת מצויירת ללא לכה.
הואיל ואני מתכוונת לעשות גם שלב של דיסטרסינג, הגוון הכהה הקיים אף ישרת את מטרתי.
אז אני ישר צובעת בגוון הירקרק (שאף מתאים לחדר בו המראה תמוקם)
ולאחר ייבוש הצבע, שלב של דיסטרסינג באמצעות שיוף בנייר זכוכית
זה שלב מאד מלכלך. תקפידו לעבוד במקום פתוח או מאוורר ועם מסכה. (שלא תשאפו את האבק שנוצר) אל תשכחו בסוף לנקות את כל האבק מסביב ולנגב את כל שאריות האבק מהמסגרת.
מן הסתם, לא תרצו שהאבק יצמד לשכבות הבאות ביצירת המסגרת.
הכל נקי?
הגענו לשלב החותמות. טכניקת Photo transfer
אחת הסיבות בגללן בחרתי מראה של חותמות דרכונים היא כי חותמות מטבען אינן מושלמות. גם את ה Photo transfer לא יהיה אידאלי (זוכרים? זו לי הפעם הראשונה לנסות את הטכניקה הזו) זה לא יפגע במראה הכולל.
תחילה בחרתי לי באמצעות פינטרסט אתרים חינמיים שיש בהם תמונות של חותמות דרכון.
לדוגמה החותמות הללו שגם השתמשתי בהן על המסגרת שלי:
באמצעות תכנת עריכה פשוטה העברתי את החותמות לתמונת מראה
(בטכניקה הזו יש להדפיס את הציור הרצוי בתמונת מראה על מנת שתהיה ישרה במצבה המוגמר. יש לזה חשיבות יתרה כשמדובר בכתב!)
את הקובץ בתמונת מראה הדפסתי במדפסת לייזר על נייר רגיל.
בטכניקה הזו אין להשתמש במדפסת הזרקת דיו מאחר והדיו “בורח ומתפשט” במגע עם רטיבות.
אם אין מדפסת לייזר, תשתמשו במכונת צילום.
כאן יש הנחיה אחת מיני רבות לטכניקת העבודה הזו.
בשלב הזה חתכתי והפרדתי את החותמות אחת מהשניה ובאמצעות ג’ל מדיום,
שמרחתי על החותמות, הצמדתי אותן למסגרת כשההדפסה של החותמת כלפי מטה, למסגרת:
חשוב שכל האזור המודפס יהיה מכוסה בשכבה דקה של ג’ל מדיום ויש להדק היטב ולשחרר את כל בועות האויר אם יש כאלה.
בשלב זה יש לתת למדיום ג’ל להתייבש היטב. תתאפקו. תתרחקו למס’ שעות (או ללילה) כי אם לא, תהרסו את העבודה שלכם.
אחרי לילה, מספיגים סמרטוט במים ומלחלחים את הנייר. שלא תהיה שלולית, אבל מספיק כדי שהנייר יתכהה וניתן יהיה להתחיל לפורר אותו. כמו בתמונה.
בסוף זה יראה כך:או כך:
בשלב זה יש לאטום את ההדפסה כדי שלא תתקלף עם הזמן
אני החלטתי להתחכם ובשלב הזה גם לשלב את טכניקת הסדקים (crackle paint)…
אטימה (בערך) באמצעות crackle paint:
כשהשתמשתי בטכניקה הזו עד היום, השכבה העליונה היתה בגוון אטום כלשהו אשר נסדק וחשף את הגוון שנמצא מתחתיו. בזכות הקונטרסט בין הגוונים הסדקים נראו לעין.
במקרה הזה איני רוצה לכסות את הצבע ובוודאי לא את החותמות.
אני אצטרך ליצור את האפקט בשקוף ועל מנת להדגיש אותו לעבור עם ווקס מעורבב עם צבע או עם פוליטורה על הכל. זה “יוציא החוצה” את הסדקים ועל הדרך יוסיף למראה הדיסטרסינג.
הואיל וזו הפעם הראשונה שלי שאני מנסה את הסדקים על שקוף קניתי באקוורל סט קטן של שני חומרים
שיטת העבודה זהה לשיטת העבודה עם צבע אטום. מורחים את החומר הראשון (אני חושדת שמדובר בדבק פלסטי…אבל אם היו כותבים דבק פלסטי, איך היו יכולים לגבות עליו מחיר גבוה יותר??) בכיוון אחד. לאחר שמתייבש למגע אך לא לחלוטין, מורחים את החומר השני (אני חושדת שמדובר בלכה שקופה…וכנ”ל…) בכיוון ההפוך.
הואיל ורציתי את אפקט הסדקים במספר מקומות בלבד, רק במקומות הללו יישמתי את החומר מתוך מחשבה שממילא אעבור על הכל בפוליטורה שתאטום. אבל…
שלב הפוליטורה:
את הפוליטורה אני מורחת עם פקעת של בד כותנה ישן שממולא בצמר גפן שהוספג בפוליטורה ומסככת במעט שמן זית. בפוסט הזה פרטתי יותר על יישום הפוליטורה.
דעו לכם ותלמדו מנסיוני,
אם לא תמרחו את השלב השני של הcrackle paint (יענו בשלב הקודם את הסבב של הלכה…) על הכל, הספיגה של הפוליטורה לא תהיה אחידה!
זה יכול להיות מאד מאד לא יפה.
במקרה שלי זה רק הוסיף למראה המיושן שניסיתי להשיג.
מזל…
זהו. לא נותר אלא להסיר את נייר הדבק מהמראה, לנקות אותה ולתלות אותה אצל אמא בחדר.
(התמונות מתחלפות… למי שאין סבלנות – לחיצה על התמונה, תחליף תמונה)
ובנושא אחר,
הואיל והבלוג הזה כולו אני, בלי שום מערך טכני מאחורי – לומדת ותוך כדי מיישמת –
לאחרונה אני נתקלת בבעיות טכניות עם הפעלת ואחזקת האתר.
לפעמים מצליחה להתמודד עם בעיה, חוגגת…ומגלה בעיה אחרת, לפעמים סתם עוקפת ולפעמים חיה עם.. ומרגישה עם….
גם בפוסט הזה, בניגוד לקודמיו,
לא הצלחתי לתת פרמטרים לתמונות בעריכת הפוסט כך שזו הסיבה שאין טקסטים צמודים לתמונות ובלחיצה הן לא נפתחות אוטומטית בכרטיסיה נפרדת .
אני מתנצלת שחוסר הנוחות זולגת גם אליכם.
לצערי אני צופה שזה גם ישפיע על קצב העלאת הפוסטים (בין שאר הדברים) בתקופה הקרובה, אז גם על זה אני מתנצלת ומבקשת שתהיו סבלנים.
ותחזיקו לי אצבעות…
😉
המראה יצאה יפה מאד. בנוסף, הבעיות הטכניות באתר לא מטרידות. לא הייתי מבחין בזה.
וגם למדתי משהו חדש: העברת תמונה למשטח עץ. אין לי מושג למה ומתי, אבל יש לי הרגשה שאשתמש בזה בעתיד.
כן…זה בהחלט שימושי וגם קל. ואגב, יש שיטות שונות כך שיכול להיות ששווה לחקור את הנושא יותר לעומק. ומשתמשים בזה לא רק על עץ…