לאחר שהפשטנו ופרקנו את הספה לחלוטין, לאחר שחיזקנו, ייצבנו ואף צבענו את הקונסטרוקציה (העץ) הגיע הזמן להתחיל לבנות ולמלא חזרה את הספה.
באופן טבעי מלמטה למעלה.
ונתחיל עם רצועות וקפיצים.
הפוסט הזה יעסוק בחלקו הלינארי ב- רצועות וקפיצים.
בין לבין אתייחס לצורך לחשוב מס’ צעדים קדימה ולעבודת התכנון של איך הספה עתידה להראות. וכמובן, ההערכות שלי לקראת זה.
למי שמעוניין לקבל רק את הפיקנטריה של הספה (יענו- סיפורים, נקודת ההתחלה והסוף בלי החלק הטכני המייגע של בין לבין…) מוזמן להכנס להקדמה -“ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלאסיות. מכאן הכל התחיל…”

לצערי התמונות שצולמו בזמנו הן באיכות גרועה. אני מתנצלת מראש – אבל זה מה שיש.
אני מקווה שאצליח להסביר את התהליך עם התמונות הללו. (יש גם בגוף הפוסט קישורים לאתרים אחרים שמסבירים היטב את התהליך. באנגלית אמנם, אבל עם תמונות איכותיות!)
אם ההסבר אינו ברור דיו או מתעוררות שאלות בעקבותיו – מוזמנים ליצור איתי קשר באופן אישי או באמצעות הטופס או באמצעות כתובת האימייל.

• רצועות

הרצועות שניתן להשיג כאן בארץ הן רק רצועות אלסטיות.
בכנות, אני לא מצליחה לחשוב למה יש העדפה לרצועות כאלה (מלבד אספקה סדירה של פרנסה לרפדים). האלסטיות שלהן מקטינה את יכולת התמיכה שלהן ואורך החיים שלהן קצר (שנתיים שלוש מנסיון אישי).
להבדיל, רצועות היוטה כשהן מתוחות, יכולת התמיכה שלהן גבוהה מאוד והן עמידות ביותר. יכולות להחזיק מעמד עשרות שנים. וזה ציטוט של מאיר הרפד מסוקולוב הוד השרון.
אז חישבתי אורכים והזמנתי גליל רצועת יוטה באינטרנט. מחו”ל.
כך גליל רצועת יוטה נראה:

חוצמזה,

את הרצועות השלמות שהסרתי מהספה שמרתי ואעשה בהן שימוש חוזר. כאמור הן עמידות ואני בעד מיחזור היכן שאפשרי.
תראו מאוחר יותר, בתמונות בהן מתחתי את הרצועות, את הרצועות הישנות לצד החדשה.
מאז, כבר מתחתי רצועות של יוטה במקום רצועות אלסטיות שהתרופפו (אחרי שלוש שנים) באחת הכורסאות אצלי בבית.
מאחר ולא ניתן להשיג כאן בארץ רצועות יוטה, חבל שלא הזמנתי כבר גליל נוסף באותו המשלוח.

• קפיצים

זוכרים את הקפיצים שפרקתי מהספה?
הנה תזכורת:

שימו לב שהם קשורים זה לזה וכן שהם מסודרים. למי שזוכר משלב הפרוק, כל קפיץ היה תפור ב3 נקודות לרצועות.
כל הקשירות פורקו.

הואיל וטכניקת הקפיצים ארכאית, לא ניתן להשיג קפיצים מסוג זה ואף אם היה ניתן, העלות לא היתה מצדיקה זאת. מעבר לכך, אני בקטע של חידוש ומיחזור לא? אז אני הולכת לחדש ולהסיר את החלודה מכל 32 הקפיצים, אחד אחד…
ואיך מטפלים בהסרת חלודה? באמצעות חומץ.
(אמנם צריך כמה בקבוקי חומץ ותהליך של מספר ימים ועבודה מלוכלכת ומלכלכת אבל זה לא ישבור אותי!)
כל קפיץ זכה ל”חווית ספא” של כ24 שעות בתוך אמבט של חומץ (ליתר דיוק דלי. שנזרק בסיום התהליך) ולאחריו שיוף, ניקוי ויבוש להסרת החלודה. ו”מסכת” שמן קלילה להגנה מפני חלודה לסיום.

כך הקפיצים נראים לפני ואחרי :

ראוי לציין שהתהליך הנ”ל מלכלך ברמות.
(וגם לא ריחני ביותר…עדיף לעבוד במקום פתוח ומאוורר)

כל מה שבא במגע עם החומץ הצבוע בחלודה- נזרק.
כפפות מנתחים דקות לא יתנו מענה במקרה זה. אתם ממש לא רוצים שהן תקרענה כשאתם באמצע התהליך.
אני עבדתי עם כפפות גומי עבה (שנזרקו אף הן בסוף), הגנה למשטחים וכמובן בגדים שניתן ללכלך.
את השיוף עשיתי עם סקוטשברייט וסמרטוטים שכמובן נזרקו כולם כלאחר כבוד לאחר שמילאו את יעודם.

 

 

עם זאת,
אם אתם רוצים לגוון עץ חדש שיראה ישן, זו שיטה מצויינת.

(שימו לב בתמונה למקל שאיתו נעזרתי להשקיע את הקפיצים בחומץ: האזורים הכהים על המקל באו במגע עם החומר, הבהירים לא)
יש אנשים שבכוונה משרים צמר פלדה בחומץ לקבלת התוצאות הללו במכוון. שמרו על החומץ המגוון בחלודה, שנותר בסיום התהליך, בצנצנת זכוכית וישמו אותו עם מברשת על העץ.

---

ספירת מלאי של תכנון קודם:

בשלב זה קיבלתי כבר את המכשיר שהזמנתי למתיחת הרצועות, אקדח הסיכות אצלי וכן גם מגיעים כבר הדברים שהזמנתי מחו”ל:
גליל רצועת יוטה, מחטי רפדים, גליל יריעת יוטה בצפיפות בינונית, חוט שעווה עם מחט ארוכה לקפיטונאז’, חבל לקשירת הקפיצים, גליל יריעה של צמר גפן, עשב ים או שערות קוקוס למילוי ומסמרים קטנים ובינוניים עם ראש גדול.

בדיעבד, יריעת צמר הגפן לא הספיקה ונאלצתי לעשות השלמות עם יריעת אקרילן שניתן לקנות כאן בארץ בחנויות בדים או יצירה.
כמו כן, החבל שהוזמן לקשירת הקפיצים היה מעולה ולאחר שכל הקפיצים נקשרו, הפרדתי אותו ל3 גלידים נפרדים ועשיתי בו שימוש לתפירת המילוי ליוטה (בהמשך). קחו בחשבון בהזמנה שצריך גם חבל דק יותר לצורך העניין (חבל פשתן שקניתי פה בארץ התפרק ולא ענה לצרכים שלי). אני עשיתי שימוש חוזר בחבלים/חוטים שפרקתי מהספה.
ראוי לציין שניסיתי לרכז את כל קניותי בחנות אחת ולעשות הזמנה מרוכזת בתאום אישי מולם. דמי המשלוח חושבו עבורי בהתאם, ואף אם לא היו זולים, היו משתלמים יותר בקניה מרוכזת.

ואתנחתא תכנונית או מחשבה אחת קדימה:

ועדיין לא סיימתי להזמין את כל מה שאצטרך…
אצטרך גם כפתורים לקפיטונאג’ (הזמנתי בגודל ומספיק כפתורים לפי הכמות המקורית בספה. עם מתקן שיאפשר לי לצפות את הכפתורים בבד)
ואצטרך גם לאלתר כרית ישיבה (את הספוג אקנה כאן בארץ)
וכמובן, הכי חשוב…
בד לספה. שיגדיר את אופי הספה. חלק משמעותי אם לא ה-משמעותי בכל הספה.

פרמטרים לבחירת בד לריפוד:

• עמידות. בד דק ועדין ישתפשף עד מהרה. הואיל ואני משקיעה בספה זמן רב ועבודה רבה, אני רוצה שהיא תראה היטב גם אחרי שנים.
• בד בר ניקוי, שלא מתלכלך מאד ו/או שזה לא ניכר בו.
• בד שנעים לשבת עליו
• בד שיתאים לקו העיצובי ולאופי שאני מעוניינת לתת לספה.

עיצוב ואופי אינם דברים טכניים למרות שלא פעם הדברים הטכניים מהווים מקור השראה לעיצוב.
אני לא יודעת איך להסביר תהליך רעיוני.
לרוב הוא פשוט צץ לו בצורה גולמית ולאט לאט הוא מלוטש לכדי פתרון.
כך גם כאן.
הפרמטרים לבחירת בד + אופי העבודה שלי המתבססת על מיחזור גרמו לי להימשך לכיוון הג’ינס ולא סתם בד ג’ינס אלא ניצול ותפירה מחדש של מכנסי ג’ינס שיצאו משימוש.
מאד יומיומי, מאד עכשיווי, מאד נגיש לכולם. הג’ינס גם הגדיר לי את הגוונים לספה – כחולים…
מנגד, האלגנטיות של העץ ושל הפיתוחים בעץ משכה אותי לכיוון הנגדי, לסוג של ספה שחושבים שניה לפני שמתיישבים עליה (או לפני שנותנים לילדים לשבת עליה 😉 ):
קטיפה? ברוקד?
וכמובן, גם למחיר יש השפעה כאן…הבדים הללו יקרים פחד.
כבר הבנתם קרוב לוודאי שלא פחות ממה שעבדתי על הספה גם שוטטתי באינטרנט בחיפוש אחר חומרים, השראה ולימוד טכניקות.
במהלך השיטוט שלי ברחבי הרשת, מצאתי באלי אקספרס בדים יפיפיים במחיר מצחיק (לפחות היו אז במחיר מצחיק…) שמיועדים לקימונו… ותק…נפל האסימון.
אני הולכת לשלב ניגודים: אלגנטי עם יומיומי, קלאסי עם עכשיווי.
בד לקימונו עם ג’ינס!
לא נותר אלא לחשב כמויות (עם אקסטרות!) להזמין ולחכות שהבד יגיע.
(ו…לאסוף ג’ינסים ישנים!)
עד אז, יש לי עוד לא מעט עבודה…!

---

• מתיחת הרצועות על שלד העץ:

התמזל מזלי ופחות או יותר עם סיום החלקים המלוכלכים והמלכלכים (ולפני שנעשה ממש חם), הסטודנט שלי, שכבר היה סטודנט על הנייר, נסע לארה”ב להדריך במחנות הקיץ של הסוכנות היהודית והשאיר את חדרו עם אישור עקרוני שאוכל לנצלו לעבודה.
יש!! תנאי עבודה משופרים! אפשר יהיה לעבוד עם מזגן!…
לצערי משמעות הדבר מבחינתכם, צילומים בתנאי תאורה גרועים.
משמע בהמשך התמונות תהינה עוד פחות מוצלחות 🙁

2 רגלי חמורים מוקמו במרכז החדר ועליהם מוקם שלד הספה.
רצועת היוטה, אקדח הסיכות, המסמרים שהוזמנו והגיעו, פטיש ומכשיר מתיחת הרצועות עוברים להכן:

בתמונה ניתן לראות את האקדח החשמלי ואת מכשיר המתיחה.
אני מתחילה עם רצועות האורך אותן אני עושה רק עם הרצועות החדשות מאחר והרצועות הישנות קצרות מדי למתיחה באורך הזה.
את הרצועה אני מצמידה בצד אחד באמצעות אקדח הסיכות, מעבירה לצד השני, מותחת, מהדקת עם אקדח הסיכות ורק אז חותכת את הרצועה, מקפלת אותה ונועצת מסמרים.

 

 

 

אחרי שרצועות האורך מתוחות ומקובעות (שתי),אני עוברת לרצועות הרוחב (ערב).
כאן ניתן לראות כי הרצועות הישנות כבר משתלבות עם הרצועה החדשה.
לחדי העין מביניכם שתוהים מה לכליבה שבתמונה ולמתיחת רצועות-
תוך כדי דפיקת מסמר עם פטיש חלק מעיקול של העץ השתחרר ונפל וכאן הוא הודבק חזרה.

 

בתמונה משמאל הרצועות נמתחו וקובעו לשלד של הספה.
את הרצועות הישנות סידרתי בצורה סימטרית במקומות הצרים יותר.

מתיחת רצועות בצורה דומה (אם כי לא זהה) תעשה גם בגב הספה. (תמונה למטה)
בחלק ההוא ארחיב רק על פרטים שרלוונטים לגב הספה בלבד.

• הנחת הקפיצים:

אם אתם זוכרים משלב הפרוק, הקפיצים היו מסודרים וקשורים זה לזה ולשלד הספה (באמצעות מסמרים), תפורים לרצועות.
תחילה אסדר את הקפיצים על הרצועות המתוחות (שיתנו לקפיצים קונטרה כנגד הישיבה). באופן טבעי אני מנסה למקם את הקפיצים מעל צומת רצועות אבל חשוב מזה, לסדר אותם כך שתהיה חלוקה אחידה ופחות או יותר אורתוגונלית, על כל השטח.
יש לקבע את הקפיצים לרצועות על מנת שלא יזוזו ממקומם. את הקיבוע אעשה באמצעות תפירה של החישוק התחתון של הקפיץ לרצועה.
בהדרכות שונות באינטרנט תראו לפעמים שיש מכשיר מיוחד שמחבר את הקפיצים לרצועות באמצעות חישוקי מתכת קטנים.
זה מקל ומקצר את השלב אבל…לי אין מכשיר כזה וגם אין הצדקה, לאור כמות העבודה על ריהוט עם קפיצים, לקנות כזה. חוט עבה ומחט לריפוד עושים עבודה מצויינת.

תופרת את הקפיצים לרצועות באמצעות חוט המשכי (ממוחזר. שפרקתי מהספה. מחברת חלקי חוט תוך כדי התקדמות בעבודה עם קשר וממשיכה הלאה) ואחת מהמחטים מסט המחטים שהזמנתי.
מקפידה על 3 נקודות חיבור לכל קפיץ . זה כמובן המינימום. אם תרצו להוסיף נקודת חיבור נוספת, אפילו טוב יותר.

• קשירת הקפיצים

את הקפיצים יש לקשור זה לזה על מנת שיעבדו כמיקשה אחת במושב.
הקשירה נעשית הן לאורך, הן לרוחב ובאלכסון.
כאן יש הסבר פשוט עם תמונות לגבי קשירת הקפיצים.
אני למדתי בזמנו מתוך האתר הזה. האתר הנ”ל מאד מפרט סוגי קשירת קפיצים לרהיטים שונים. לא בטוחה שהקפדתי על כל הדקויות וההבדלים בין הקשירות השונות.
למי מכם שמעדיף, ביוטיוב יש גם סרטונים שמדריכים קשירת קפיצים (אני נתתי דוגמה אחת רנדומלית מני רבות)
לראייתי, חשוב שתבינו את מטרת הקשירה ואת העיקרון על פיו קושרים ומהדקים את הקפיצים, חשוב שתכירו את הקשר ואת כללי האצבע החשובים (חבל מתאים ליעוד, חתיכה אחת ללא חיבורים של חבל לכל שורה של קפיצים) וחשוב שתבינו את החיבור של הקשירה של הקפיצים לשלד הרהיט.  מעבר לזה, תתנהלו בהתאם לשיקול הדעת שלכם
(עיקרון שנכון תמיד, לא רק כאן. הפעילו שיקול דעת!!)
אם תתעמקו בהדרכות השונות הזמינות באינטרנט, תראו שיש הבדלים קטנים ביניהן… דבר שגם הוא מוכיח שיש מקום לשיקול הדעת העצמאי שלכם לאחר הבנת העקרונות המנחים.
זה הקשר שיש לקשור (התמונה עצמה היא קישור לאתר ממנה נלקחה):

 

 

 

 

 

את החבל יש לקשור לשלד העץ בשני צידי שורת הקפיצים. לרוב זה נעשה באמצעות 2 מסמרים עם ראש גדול (לראש הגדול של המסמר יש חשיבות מאחר והוא מונע מהחבל להשתחרר מהאחיזה של המסמר) ראו בתמונות
(התמונות נלקחו מאתר נוסף המפרט (באנגלית) על שלב מתיחת הרצועות וקשירת הקפיצים. התמונות באתר הנ”ל איכותיות ומסבירות היטב בצורה לינארית את התהליך. הן גם קישור לאתר המקורי):

וכך ניראת שורה אחת של קפיצים שנקשרה בספה שלי:

וכך ניראים כל הקפיצים הקשורים ביחד:

וכשכל הקפיצים קשורים יחד,
החלק הזה, חלק שלישי בסאגת שיפוץ הספה, מסתיים.
החלק הבא יעסוק בשיכוב ובמילוי הספה לפני הבד הסופי.

אתם ממשיכים איתי גם הלאה, כן?
לא יפה לנטוש אותי באמצע… 😉

Related Images: