באחד הבקרים קצת לפני פסח, בדרך ליוגה, אני מבחינה פתאום ברגל סקסית מציצה מערמת גזם ביציאה מהחניה.
לאחר התלבטות של שניה וחצי החלטתי לבחון את אותה רגל. ואת שאר הגוף שמחובר אליה.
אין צורך להלחץ…הרגל היא רגל מעץ דהוי עם פיתוחים.
אל הרגל היתה מחוברת ספה עם עוד 4 רגליים, סקסיות לא פחות.
הריפוד היה פעם מקטיפה בצבע בורדו יין ,עם קפיטונאג’ (כפתורים שקועים בריפוד) בגב הספה.
מגעיל ברמות אבל עם מ-ל-א פוטנציאל.
ספה כזו אי אפשר להשאיר ברחוב. אין. לא משאירים ברחוב.
כשאני רואה ספה כזו אני שוכחת את פריצת הדיסק שלי ואת שיעור יוגה.
גם העובדה כי אין לי מקום…לא באוטו ולא בבית, הופכת מישנית.
הצלחתי לגרור את הספה לאוטו שלי, להשכיב את המושבים האחוריים ולדחוס את הספה כך שחלקה נשאר בחוץ, מונע מדלת הבגאז’ להסגר.
וכך לאט לאט עם בגאז’ פתוח נסעתי איתה ליוגה. ולאט לאט עם באגאז’ פתוח חזרתי איתה מיוגה הביתה. (ואגב, ערמת הגזם כבר נאספה בשלב זה כך שהספה ניצלה!)
הסטודנט שלי, שאז עוד לא היה סטודנט, עזר לי לחלץ אותה מהרכב ולאפסן אותה זמנית באזור המחסנים.
זו הספה כפי שנמצאה, מצולמת באזור המחסנים
(תאורה גרועה, מצלמה גרועה, תמונות גרועות…אבל זה מה שיש):
ספה. הטריגר להתגשמות חלום
בזמנו, שיפוץ רהיטים היה אצלי עדיין בגדר חלום.
היו אין ספור תרוצים למה לא:
אני לא יודעת איך…
אין לי מקום…
איפה אני אעשה זאת…
אין לי כלים מתאימים…
כבר אז אספתי רהיטים פוטנציאלים שהתמקמו אצלי בגלריה. מדי פעם קיבלו הצעת מחיר ממשפץ רהיטים זה או אחר. המחירים היו כ”כ גבוהים והצורך, אמוציונלי בלבד כך שהם נשארו במצבם הנוכחי. מחכים לצורך ממשי שיתעורר…
את הספה הזו לא תכננתי להכניס במצבה הנוכחי הביתה. כל כך מגעילה היא היתה.
אז ניסיתי לקבל הצעת מחיר…. ונחנקתי.
וכאן בדיוק היתה נקודת ההכרעה.
היו בפני 2 אפשרויות-
- לזרוק את הספה ולהפקירה למשאיות הגורסות ושוברות ומפנות את הכל לטייבה
- לשפץ את הספה בעצמי. ללמוד תוך כדי. לקנות כלים וחומרים ולהתייחס לכל הוצאה כזו כאל חלק משכר הלימוד. מה יכול להיות? מכסימום אזרוק את הספה הזו בשלב מאוחר יותר, אחרי שאדפוק לה את הצורה.
בשלב זה לא קשה לנחש באיזו אפשרות בחרתי.
היום, אחרי תהליך ארוך של למידה ועשיה, הספה ניראת כך:
ומאז הכל הסטוריה.
הפוסט הזה הוא בעצם מתאבן או הקדמה…
תהליך שיפוץ הספה הוא ארוך מאד (מצולם. לא איכותית, אבל ניתן לקבל רושם) ויתחלק למס’ פוסטים שיעלו, לא בהכרח ברצף:
(כן, תצטרכו לעקוב…מזכירה לכם שאתם יכולים להרשם למטה ולקבל את כל הפוסטים ברגע שהם מתפרסמים, ישר לאימייל שלכם)
- פרוק הספה.
- טיפול בעץ, כולל פרוק הקונסטרוקציה והרכבה.
- הקרביים של הספה. רצועות וקפיצים
- הקרביים של הספה. מילוי הספה לפני ריפוד
- תפירה (מכנסי ג’ינס…)
- פינישים
כפי שכבר כתבתי, ראיתי בתהליך שיפוץ הספה אתגר לימודי לא פחות מפרוייקט בפני עצמו. מן הסתם קשה להפריד בין השניים.
אנסה לשתף אתכם גם בהתלבטויות שלי ובתהליך ובמה שאני עברתי במקביל לספה.
הואיל והספה נבנתה במקור בשיטות ובחומרים קלסיים (היום כבר עובדים אחרת) קיבלתי החלטה להשאר נאמנה למקור ככל האפשר. זה חייב אותי להזמין חומרים מחו”ל מאחר ופה בארץ לא ניתן להשיגם.
(ראוי לציין כי הפוביה שלי מהכניסה לת”א מנעה ממני את החיפוש אחר רפדים של פעם, אלה שגם שיחת טלפון איתם נחשבת טכנולוגית מדי…אין ספק שההכרות איתם יכולה להיות מרתקת וניתן ללמד מהם הרבה, אבל…זה פרוייקט בפני עצמו וכאמור, אעשה הכל על מנת להמנע מכניסה לת”א!)
ההזמנה של חומרי גלם מחו”ל והזמן שלוקח עד שהם מגיעים, הכתיבה אף היא קצב ושיטת עבודה בה ניסיתי לצפות את הצעדים הבאים שלי ולהערך להם.
כפי שתראו, לא תמיד זה עובד.
אבל…
לא נקדים את המאוחר. כל שלב יגיע זמנו. סבלנות…
השלב הראשון – להתגבר על הפיכס ולהעביר את הספה למרפסת הפתוחה שלנו.
והשאר, בפוסט הבא שיעסוק בפרוק הספה.