השבוע לפני שנה בדיוק סיימתי לשפץ את הספה שלי.
טיימינג טוב לפוסט הזה…
למי שכבר אין סבלנות, מוזמן לגלגל לסוף הפוסט שם יש גלריה של תמונות של הספה המוגמרת.
למי שיש עוד טיפונת סבלנות (וסקרנות) מוזמן לעבור איתי גם את הישורת האחרונה על הספה שלי ולקרא את הרשומה הזו שתסיים את התהליך.
למי שרוצה להזכר בשלבים הקודמים, מוזמן-
- ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל… הקדמה.
- הספה – פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ – חלק 1
- שיפוץ ספה וחידושה – טיפול בעץ ויצוב הקונסטרוקציה – חלק 2.
- רצועות וקפיצים בספה ו…מחשבה אחת קדימה – חלק 3.
- מילוי הספה. טבעוני, נטול גלוטן… יוטה, פשתן, שערות קוקוס וכותנה… חלק 4
- להלביש את הספה שלי ב…מכנסי ג’ינס?!! שיפוץ הספה – חלק 5
מתחילים?
…או בעצם מתחילים לסיים לשפץ את הספה שלי?
עוד קצת תפירה במכונה וזהו…
ברשומה הקודמת מכונת התפירה היתה שחקנית ראשית. (להזכירכם תפרתי איתה פָּיְפִּינג ומשטחי ג’ינס לריפוד חלקים מהספה)
גם ברשומה הזו אשתמש בפָּיְפִּינג וכמובן במשטחי הג’ינס לכיסוי חלקים נוספים של הספה שלי.
לפני שניפרד ממכונת בתפירה (עד הרהיט הבא…)
אני רוצה לעשות דָאבְּל פָּיְפִּינג או Double welting for upholstery שתפקידו להיות סרט דקורטיבי שיסתיר את ה”חיבורים”.
אפשר כמובן לקנות סרט דקורטיבי כלשהו. במקרה שלי מלכתחילה שילבתי ג’ינס עם ברוקד כך שלא רציתי להכניס משתנה נוסף. זו החלטה עיצובית. כמעט נטו למי שתופר.
בקישור הזה יש הסבר מפורט ומצולם לעשיית סרט שכזה. מי שזוכר ועשה את הפָּיְפִּינג מהרשומה הקודמת, דָאבְּל פָּיְפִּינג הוא כמעט זהה, וכל ההדגשים שנתתי ברשומה הקודמת, רלוונטים גם כאן . ההבדל הוא שכאן יש לחתוך סרט קצת יותר עבה ולהוסיף שלב נוסף של חבל מקביל. כמו כן, החיבור במקרה זה הוא בהדבקה ולא בתפירה.
את התוצר המוגמר, דָאבְּל פָּיְפִּינג, נדביק בשלב מאוחר יותר, כשכל הספה תכוסה בריפוד.
ושוב ריפוד הספה עצמה –
ברשומה הקודמת בסידרה הזו, תפרתי משטחים של מכנסי ג’ינס.
היום אשתמש במשטחים ונתחיל במושב של הספה.
הבחירה להתחיל במושב אינה אקראית.
גב הספה וצידי הספה יושבים וסוגרים על מושב ובהכרח צריכים להתבצע אחרי. הפרוק הוא שלב מהותי בהבנה של מבנה הרהיט אותו מפרקים.
בתמונה משמאל, תזכורת לדרך הארוכה שהספה עברה אצלי, רואים את המושב מתחת לכרית הישיבה.
בספה שלי, האזור של קדמת המושב יהיה ברוקד והאזור האחורי יהיה ג’ינס.
בתמונה של הספה כפי שנמצאה נראה כי קו התפר בין 2 הבדים מקביל לקו השפה.
אין לי מושג איך זה נעשה במקור כך שזה ישב “נקי”.
בדיעבד, אולי כל התפר נעשה ידנית על הספה ישירות.
גם אני ניסיתי לעשות את החיבור המקומר בין הבדים באמצעות מכונת תפירה. טכנית הצלחתי אולם כשניסיתי למתוח את הבד על הספה, זה לא ישב טוב.
באזורי הקמר הבד התרומם מעצמו.
היה ברור לי שטעיתי כאן במשהו…
נאלצתי למתוח את בד הברוקד באזורי הקמר הבעייתיים, כנגד הג’ינס ולתפור אותו ידנית באמצעות מחט רפדים עגולה על גבי הספה עצמה.
בסופו של דבר קו המגע בין שני הבדים יצא ישר פחות או יותר. (לטעמי לא מספיק יפה כך שכיסיתי אותו בסוף עם סרט דָאבְּל פָּיְפִּינג )
תחסכו לעצמכם עבודה ועגמת נפש ותתפרו עם מכונת תפירה תפר ישר מראש. הוא גם יראה נקי יותר.
או שתנסו ישירות לתפור ידנית על הספה עצמה…ותחזרו לשתף איך יצא.
חכו, עוד לא סיימנו עם המושב –
כאן אנחנו פחות או יותר נפרדים ממכונת התפירה ועוברים לאקדח הסיכות. (יותר כי בספה עצמה לא נזדקק למכונת תפירה, פחות כי אם תרצו להוסיף כריות תואמות, כמו בספה שלי, אז תזדקקו לה מאוחר יותר שוב…)
לאחר שקיבענו את נקודת התפר בין הבדים על מושב הספה באמצעות תפר ידני יש למתוח את הבד על המילוי ולהצמיד אותו לשלד.
בשלב הזה תשמחו מאד אם יהיה לעזרכם אקדח חשמלי או פנאומטי.
אקדח ידני יתאים לעבודות קטנות יותר.
תחילה הצמדתי במתיחה את החלק האחורי של הבד (האזור עם הג’ינס) לשלד העץ.
בדיעבד אחרי הנסיון שצברתי עם הספה ועם ריפוד רהיטים נוספים בהמשך, יש להתחיל ולהדק מהמרכז ומשם לצדדים.
כשהג’ינס היה כבר מתוח ומוצמד לשלד היה צורך למתות את הבד בחזית הספה. גם כאן, עדיף מהמרכז ולצדדים.
אבל,
כשכבר היתה לי כרית המושב, אעפס, נראה לי כי הפרונט של המושב לא מספיק מלא…
נראה לי כי כרית המושב צפה קצת על המושב.
מה עושים?
ממלאים עוד חומר מילוי! 
שימו לב,
העקרונות שהנחו אותי לראשונה (ראו ברשומה בה מילאתי את הספה) תקפים גם כאן למרות שהשלב הזה מאולתר.
סוג של פתרון לבעיה שהתגלתה תוך כדי עבודה.
ואפרופו…
בכל עבודה ובפרט למי שמתנסה ולומד תוך כדי, כמוני, תמיד בשלב כלשהו משהו לא יסתדר בדיוק כמו שתכננתם מלכתחילה. לא תדעו מה ומתי זה יקרה, אבל זה יקרה.
אתם צריכים להיות ערוכים מנטלית לבלת”מים ולשמור על יצירתיות וראש פתוח.
למצא פיתרון תוך כדי. לפעמים לפרק שלב אחד, או לחלופין, להתפשר. כך לומדים…
כשאני מותחת את בד הברוקד אל שלד העץ, לפני שאני מהדקת אותו באקדח הסיכות לשלד, אני מקפלת את הקצה פנימה על מנת למנוע פרימה של הבד.
בפינה יש לקפל את הבד בצורה אסטטית. במקומות שונים באינטרנט ובפינטרסט יש הדרכות שונות וקיפולים שונים. לגישתי, נסו בעצמכם. כך תמצאו את מה שנכון לכם ולרהיט שאתם עובדים עליו וגם תרכשו בטחון.
אחרי שהמושב רופד עוברים לגב הספה שלי, שיראה שונה לחלוטין מגב הספה המקורי. ההחלטה נעשתה תוך כדי תהליך ולימוד למרות הרצון שלי להיות נאמנה למקור.
כמו המושב, גם גב הספה יהיה שילוב של ג’ינס וברוקד בסימטריה.
באמצע ברוקד ובצדדים ג’ינס (ובתפר ביניהם אכניס פָּיְפִּינג)
קפיטונאג’
גב הספה שלי כפי שנמצאה, בוצע בטכניקה של tufting ונקראת “קפיטונאג'”,
משמע גריד של כפתורים מהודקים דרך חומרי המילוי (ראו תמונה בה התייחסתי לתכנון ריפוד המושב).
בקישור הזה יש הסבר מפורט איך מבצעים את הטכניקה הזו (גם התמונה למטה המתארת את תהליך כיסוי הכפתורים שאובה משם ומהווה קישור לאותו מקום)
הואיל ואת הספה הזו ניסיתי לתכנן מס’ צעדים קדימה, כבר בהתחלה הזמנתי כפתורים לציפוי בגודל ובכמות שהיתה בספה המקורית.
גריד של קפיטונאג’ הוא אלמנט עיצובי דומיננטי ומרכזי.
הואיל ובחרתי לבסס את העיצוב שלי על שילוב ועל המתח בין שני סגנונות בד שונים, נראה לי לא נכון להכניס כאן אלמנט דומיננטי נוסף.
כמו כן, חייבת להודות שאיך שזה נעשה במקור בספה שלי (שוב, מתוך פרוק הקיים), עבודת התפירה של הבד בגב הספה נראת לי מורכבת מדי עבורי.
כך שהחלטתי לוותר על הגריד בגב הספה אולם לא לוותר על התנסות בטכניקה של הידוק כפתורים דרך חומרי המילוי וניצול הכלי הזה שישרת את המראה שאני מעוניינת בו. לו תכננתי כך במקור, אולי הייתי מזמינה כפתורים גדולים יותר עם נוכחות גדולה יותר.
במקרה זה, אסתפק בגודל הנוכחי.
הכפתורים יהודקו רק באזור של בד הברוקד.
הג’ינס מכיל מספיק אלמנטים (תפרים, כיסים, תכים, תויות…) כך שממש אין צורך באלמנטים נוספים.
לפני הנחת הבד אני מסמנת את המקומות בהם אני רוצה למקם את הכפתורים, חופרת ומפנה מעט מקום באותה נקודה, על מנת שהכפתור יוכל להתחפר בקלות במילוי.
לאחר שהבד נמתח בנקודות מסויימות ולאחר שהמקומות המיועדים אותרו, אני נעזרת במחט Tufting (כ20 סמ’ אורכה המחודדת משני צידיה אותה הזמנתי עם חוט השעווה בדיוק למטרה זו) כדי לתפור את הכפתורים במקומם המיועד.
אם אתם עושים זאת, אל תהססו להעזר בהגיון הבריא שלכם לצד כל ההדרכות שתקראו.
בצד השני, יש להדק היטב את החוט של הכפתור על מנת שהכפתור ישאר מהודק ולא ישתחרר. כל פתרון שיתאים לכם להידוק, אפשרי. גם לזה יש הדרכות שונות ופתרונות שונים באינטרנט.
אני נעזרת באקדח הסיכות כנגד שלד העץ לקבע את חוט השעווה שלא יחליק.
שימו לב, כשאתם מהדקים את הכפתורים, הבד צריך להיות מתוח דיו אולם המתיחה הסופית נעשית כנגד שלד העץ עם אקדח סיכות כמו במושב ובחלקים האחרים של הספה.
הידוק הבד על המילוי כנגד שלד העץ
לאחר שהכפתורים מהודקים למקומם, יש למתוח ולהדק את הבד על השלד.
אני מתחילה במקומות הגלויים (למעלה) ונותנת קונטרה בצד הנגדי ואז בצדדים.
שימו לב, מאחר ודוגמת הספה שלנו סגורה (אין מרווח בין הגב למושב), החלקים הפנימיים של הריפוד (הן בגב הן במשענות הצד) נמתחים למטה ומהודקים על הבד שמתוח על המושב. לא על קורת האמצע עליה מתחנו את הרצועות.
הבד החיצוני יכסה על כל החיבורים…
כשהגעתי לחלק העליון לא הקפדתי להתחיל מהאמצע, והצטערתי על כך.
מצאתי את עצמי עם שארית לא זניחה של בד במרכז הספה. לא מצאתי פתרון אלא לשלוף את הסיכות ולחזור על התהליך. הפעם מהאמצע לצדדים.
כאן בדיוק למדתי את החשיבות של ההידוק מהמרכז לצדדים.
גם כאן כמו במושב, אני מקפלת את הקצוות פנימה ונועצת את הסיכות.
בשלב זה הסיכות גלויות, אבל בסוף, כל הסיכות יכוסו ע”י הסרט שתפרתי (דָאבְּל פָּיְפִּינג)
משענות הצד
משענות הצד ירופדו בצידן הפנימי בג’ינס ובצידן החיצוני בברוקרד.
כאן החלטתי לנצל את כיסי המכנסיים החיצוניים ולמקם במשענות הפנימיות, כיסים.
הבנות שלי התלהבו…הן החלו לדמיין מה ניתן להסתיר בכיסים הללו.
אני להבדיל, חשבתי פרקטי.
שָלָטים…
נכון שאמרתי שאתם יכולים לשים בצד את מכונת התפירה?
אז טעיתי 🙁
כאן תצטרכו את המכונה כדי לתפור את הכיסים (שנפרמו ממקום אחר…) בדיוק במקום שתרצו אותם.
לאחר שהבד נמדד ונגזר והכיסים מוקמו ונתפרו למקומם, 
גם כאן מותחים ומהדקים את הבד על המילוי לשלד העץ. מאחר ובמשענות הצד הצורה אינה מלבנית פשוטה, יש צורך לעשות את המתיחה ברגישות על מנת שלא נמצא את עצמנו עם עודף במקומות מסויימים ומחסור באחרים. כאן יש חשיבות יתרה להתחיל במקומות הגלויים ולסיים במתיחה למטה.
גם כאן אני מקפלת את הקצה לפני שאני מהדקת את הבד עם אקדח הסיכות לשלד.
במקומות קמורים נפתחים יהיה צורך לעשות חתכים קטנים בניצב בבד המקופל פנימה על מנת שהבד לא יתעוות.
באותה צורה מטפלים בשני הצדדים.
החלק החיצוני של הספה- גב וצדדים
אם הגעתם עד כאן, החלק הזה כבר יהיה פשוט יותר.
עם זאת, אם בחרתם בד חלק, תצטרכו להקפיד על עבודה מדוייקת עשרת מונים.
בבד חלק, להבדיל מבד עם דוגמה, כל קיפול הזזה או אי דיוק יבלטו הרבה יותר בפרט על משטח אחיד כמו גב הספה.
למעט זה, אותם העקרונות נשמרים: להתחיל מהמרכז ולהתקדם לצדדים, לקפל את הקצה ולהדק עם אקדח הסיכות.
פרט הידית
אם שמתם לב (וגם אם לא),
במשענות הצד, על ידית העץ, יש כרית קטנה.
גם כאן יש ריפוד (רק צמר גפן) וחתיכת בד אליפטית שאף היא מהודקת לעץ בסיכות.
את הפרט הזה החלטתי לשדרג באדיבות ובהשראת מכנסי ג’ינס או אם לדייק חגורת ג’ינס שנפרמה ממכנסיים.
ולסיום…
זוכרים שהבטחתי לכם שאת סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג שעשיתי בהתחלה, אדביק בשלב מאוחר יותר?
אז זה הזמן!
את אקדח הסיכות יחליף אקדח הדבק החם ואודרובּ, לעבודה.
את הסרט מדביקים בקצה הבד (ברוקד או ג’ינס ללא יוצא מהכלל), בנקודת המגע עם העץ החשוף, כך שיכסה את הסיכות המהדקות את הבד לשלד.
אם עשיתם את הסרט מחתך אלכסוני של הבד, יהיה קל יותר ונקי יותר בהתעקלויות. כך או כך, בטוחה שתסתדרו.
ולגבי נקודת החיבור של סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג-
ככל שהחיבור יהיה מוצלח ונקי, עדיין זה חיבור…חדי העין יבחינו בו אם יהיה במקום מרכזי.
נסו לעשות את החיבורים במקומות מוסתרים (לדוגמה, מתחת לחגורת הג’ינס ) או למטה…רחוק מהעין.
ולסיום סיומת…
הכל כבר מרופד חוץ מהתחתית של הספה שלי, שם רואים את כל הקרביים.
(זוכרים? שם התחלנו…רצועות, קפיצים, יוטה…)
אז אין לי כל כוונה להשאיר את זה כך!
נשארה לי יוטה
ואיתה אכסה את התחתית (כן…שוב עם אקדח סיכות אבל כאן כבר אין צורך בדָאבְּל פָּיְפִּינג…ׂ) כמובן שתוכלו להשתמש בכל שארית בד שיש לכם, שתהיה בגודל מתאים ושלא תבלוט מדי.
ומהבד שנשאר, אם נשאר,
אפשר לתפור ציפוי לכריות. או להתאים כריות שיש לכם, או לקנות כריות או…לא.
איך שמתחשק, מתאים ושתאהבו.
עשו לנו פרסומת….
בשבוע האחרון הבת שלי החליטה שאין לי מספיק חשיפה.
היא יזמה ופתחה לי דף פייסבוק ציבורי לבלוג – יש מיש.
אשמח אם תיכנסו, תאהבו תעקבו ותשתפו את הבלוג שלי…זו הדרך לקבל חשיפה.
בתור התחלה, אני צריכה להפוך מכנסי ג’ינס מפורקים למשטח בד רציף שממנו אעשה בסופו של דבר את הכיסוי לכרית הישיבה ואכסה משטחים נוספים בספה.
להזכירכם את השלב הקודם,
גליל יריעת יוטה. הגודל של החתיכה תותאם לחלק הרלוונטי.
שערות קוקוס או עשב ים
יריעת כותנה (צמר גפן)
בד כותנה זול (נקנה פה בארץ)
יריעת אקרילן. (להשלמות במקום צמר גפן)
חוט פשתן. זה החוט שהשתמשתי בו לקשירת הקפיצים. לצורך תפירת המילוי הייתי צריכה חוט דק יותר. השתמשתי בחוט כותנה שפרקתי מהספה וכן בחוט הזה שפרקתי ל3 גלידים והשתמשתי בכל חלק כחוט נפרד.
חוט שעווה.
את רוחב יריעת היוטה שנותרה מקפלים על המילוי, סוגרים ומעצבים.
על שערות הקוקוס מניחים יריעה של צמר גפן (עדין ונעים יותר. ממתן את ה”גסות” של שערות הקוקוס). מסירים עודפים (במקרה שלי קיבלתי בטעות יריעה קצרה משהזמנתי. הואיל ודמי המשלוח גבוהים ולא היה משתלם להזמין עוד, “התקמצנתי” ככל שיכולתי על יריעת צמר הגפן. ניצלתי אותה עד תום באזורים בהם יש מגע עם הגוף באזורים פחות חשובים נעזרתי ביריעת אקרילן שקניתי כאן בארץ (בחנויות בדים או יצירה. נקנה לפי מטר)
ועל מנת למתן את תחושת העץ בגב (המוט האנכי שעובר במרכז המשענת) אוסיף ספוג בין המוט לרצועות.
יריעת יוטה על הרצועות אליה המילוי ייתפר:
שערות קוקוס שיתפרו בצורה שיטתית ליוטה:
בד כותנה זול שסוגר על כל שכבות מילוי הספה. מחובר לשלד באמצעות אקדח סיכות ונמתח מטה, מתלפף סביב הבר התחתון ומהודק גם כאן באמצעות אקדח סיכות.
יש לצבוע את השכבה הסופית של הצבע, בה יווצרו הסדקים.
זאת על מנת שלא יווצרו כתמים בלתי מתוכננים של צבע חום או שהפאטינה שתתקבל לא תהיה כהה יותר מהרצוי.
ולתלות אותה שם על הקיר…כמובן!
כך הקפיצים נראים לפני ואחרי :
(שימו לב בתמונה למקל שאיתו נעזרתי להשקיע את הקפיצים בחומץ: האזורים הכהים על המקל באו במגע עם החומר, הבהירים לא)
