אני עושה פאוזה קלה ברצף, שנראה כי אינו נגמר, של הפוסטים בנושא שיפוץ הספה.
להבדיל, בפוסט הזה אתאר עבודה זריזה, שניתן לעשות תוך מס’ שעות (ברוטו. כולל זמני יבוש) ולסיים.
מראה.
או אם לדייק, מסגרת של מראה.
את מסגרת המראה הזו הכנתי כחלק מפינת איפור, לחברה של הבן שלי.
כשהיא החליטה להשתחרר מקבע, תוך זמן קצר היא עזבה דירה בגדרה, מצאה עבודה, שכרה דירה עם חברה ועברה לגור בחיפה.
על הדרך היא עוררה בכך לא מעט סימני שאלה ואי שביעות רצון אצל משפחתה שגרה בבאר שבע.
(הכל קרה כמובן דווקא כשהבן שלי הדריך במחנה של הסוכנות בארה”ב)
לא היה לה כמעט דבר, אפילו לא מיטה.
ועד שאולימפיה הואילו בטובם להביא לה את המיטה (סיוט, קחו בחשבון אם אתם מזמינים אצלם…) היא גרה אצלנו, בחדר של הבן שלי (יחד עם הספה, זאת שמשתפצת לאיטה) ונסעה בוקר בוקר לעבודה מכאן, יחד עם בן זוגי.
פינת האיפור אולתרה ממדף עם מגרות, כסא מפורק וממסגרת של מראה, כולם נמצאו זרוקים ברחוב.
הפוסט הזה יתמקד במראה. אולי פוסט אחר יטפל במדף ובכסא.
חלק לא מבוטל מתפקיד הפינה הזו היה לעודד את רוחה בתקופה לא קלה של אי ודאות ושל שינויים אינטנסיביים.
לשמחתי הפינה הזו מילאה גם את התפקיד הזה היטב, ובימים אלה בהם גמרתי לשפץ עבורה שולחן איפור אמיתי, עם כל הפסיליטיז, (מבטיחה פוסט גם עליו) היא בהחלט מתלבטת בין השניים…
-
ולעניננו – מסגרת של מראה:
כך היתה המסגרת כפי שנמצאה:
המסגרת עשויה מפלסטיק. דמוי עץ.
בכוונתי להתאים אותה לפינת האיפור שנצבעה בגוון ירוק מרווה בסגנון וינטג’ ושאבי שיק -Shabby chic (סגנון ריהוט שניכרים בו סימני הזמן – בלאי לכאורה, המושג בטכניקות שונות ושמנסה לחקות בלאי טבעי.)
הואיל וכל הפינה היא מעץ ומכיוון שפלסטיק, כמו MDF, הוא חומר חסר אופי עיצובי (מעבר לעובדה שהוא גמיש ומקבל כל מראה ואופי מחקה שיולבש עליו), מסגרת המראה הזו תראה בסוף כמו מסגרת מעץ ישן.
זו פינת האיפור ללא המראה:
בתור התחלה נתתי את המסגרת לאברם הזגג שירכיב בתוכה מראה.
בדיעבד, אפשר, ואולי עדיף אפילו ,לצבוע את המסגרת ורק אז לתת אותה לזגג. זה יחסוך את הדבקת המסקינטייפ על המראה על מנת להגן עליה מהצבע.
שזה בדיוק השלב הבא…
-
צביעת המסגרת
הואיל והמסגרת הזו פשוטה ואין בה אלמנטים עיצוביים כלשהם, החלטתי במסגרת הזו לנסות לראשונה את שיטת הסדקים – Crackle paint.
(הזכרתי את השיטה הזו בפוסט של התריסים.)
המוטיב הזה אף הוא חלק מסגנון השאבי שיק ויגרום לפלסטיק להראות כמו עץ. ישן.
על מנת ליישם את השיטה הזו יש לצבוע שכבה כבסיס. (שתראה מבעד לסדקים)
במקרה הזה צבע המסגרת עובד לטובתי.
על מנת להדגיש את תחושת ה”עץ הישן” , על צבע המסגרת הקיים שילבתי 2 צבעי אקריליק נוספים: כחול וחמרה. בזכות זה יתקבל גם אפקט של שכבות, דבר נוסף שנותן תחושה של מסגרת ישנה, עם הסטוריה.
לאחר שהצבע האקרילי יבש, אני משתמשת בדבק פלסטי כשכבת ביניים שתיצור את אפקט הסדקים, Crackle paint, לאחר שהשכבה האחרונה של הצבע תצבע ותתייבש.
שתי התמונות מצולמות לפני שהדבק יבש.
יש לחכות שהדבק יתייבש מעט והגוון הלבן שלו יעלם.
מאידך, לא לחכות ליבוש סופי. האזורים הצבועים בדבק צריכים להיות שקופים אולם עדיין דביקים למגע.
שימו לב, באזורים בהם לא יישמתם עם דבק, לא ייוצרו סדקים.
לאחר שהדבק יבש במידה הנכונה, 
יש לצבוע את השכבה הסופית של הצבע, בה יווצרו הסדקים.
שכבה זו צריכה להיות קונטרסטית לשכבת הבסיס על מנת לקבל את מלא האפקט.
במסגרת שלי, השכבה העליונה תהיה בצבע פינת האיפור- צבע ירוק מרווה מסוג צבע גיר – שאבי שיק.
את השכבה הזו יש לצבוע בשכבה אחת ולא לעבור עם המברשת מס’ פעמים באותו המקום, על מנת שהסדקים יווצרו.
לאחר שצבענו, יש לחכות בסבלנות ולראות איך אט אט הסדקים נוצרים בצבע.
במקום להסתכל על הצבע מתייבש ולראות את הסדקים נוצרים, ניתן ללכת לישון…
התהליך יתקיים גם ללא ההשגחה שלנו.
בבוקר הצבע יהיה כבר יבש לחלוטין ונוכל להמשיך לשלב הבא:
-
דיסטרסינג (Distressing)
דיסטרסינג הוא בעצם השלב בו מיישנים את הפריט. (לכאורה כמובן. רק ויזואלית נותנים לו מראה ישן שעבר בלאי)
יש הרבה מאד שיטות וטכניקות לדיסטרסינג (ובעצם… סדקים בצבע זה גם סוג של דיסטרסינג מאחר וסדקים לרוב נוצרים בפריט ישן)
במקרה זה ובשלב זה השתמשתי בשלוש טכניקות:
- שיוף באמצעות נייר זכוכית בעיקר בקצוות ובפינות.
- הוספת משיכות של צבע בהיר בטכניקת Dry brush (שימוש במברשת יבשה עם טיפונת צבע ויצירת משיכות צבע אקראיות)
- מריחת צבע הגיר בווקס מעורבב בצבע אקרילי חום, דבר היוצר פטינה (ציפוי הנוצר על משטח ומעיד על גילו המתקדם. במקור, באיטלקית, זו תחמוצת ירוקה שנוצרת עם הזמן על נחושת. במשך הזמן המושג התרחב והקיף כל ציפוי שנוצר על משטח במשך הזמן) על הצבע ומיישן את הגוון.
למריחת הווקס יש גם תפקיד נוסף – איטום והגנה על הצבע (הווקס מכיל דונג).
יש הממליצים למרוח תחילה על הצבע ווקס נקי תחילה.
זאת על מנת שלא יווצרו כתמים בלתי מתוכננים של צבע חום או שהפאטינה שתתקבל לא תהיה כהה יותר מהרצוי.
כשמורחים ווקס נקי תחילה, יש יותר שליטה על עומק הגוון.
מהנסיון הלא מאד ארוך שלי בנושא, בפרט במקומות קטנים יחסית (להבדיל ממשטחים רחבים וגדולים), אין לי שום בעיה לשלוט פחות על הגוון הסופי.
עם זאת, אם נראה לכם שהתוצאה כהה מדי, תוסיפו למשטחים ווקס נקי ותנגבו את המשטח עם סמרטוט. הווקס יסיר חלק מהצבע.
שיטת העבודה היא ישום הווקס (נקי או עם צבע) במברשת קשה על אזור קטן יחסית, בטפיחות וניגוב והספגת האזור בתנועות מעגליות באמצעות סמרטוט .
חשוב לא לעבוד על אזורים גדולים על מנת לא לתת לצבע להתייבש לפני שהוספג.
כשעה אחרי שמסיימים לעבור עם הסמרטוט ולפזר ולהספיג את הווקס בצבע, יש לעבור עם סמרטוט נקי ולהבריק את הפריט.
לא נותר אלא להסיר את המסקינטייפ מהמראה,
לנקות את המראה,
לצלם מוצר מוגמר
ולקחת אותה לחיפה…
ולתלות אותה שם על הקיר…כמובן!
ו…בפוסט הבא,
חוזרים שוב לספה!