יש מיש – שיפוץ, שיקום, שידרוג ושינוי רהיטים…
עולה לאויר, מקבל נפח ותופס מקומו ברשת.
גוזרת את הסרט,
משיקה את הבלוג, שהתחבט בתוכי כבר זמן מה, באמצעות בקבוק שמפניה וירטואלי.
או לחילופין, משתפת אתכם קצת בכוונת “יש מיש”,
מה “הוא רוצה” להיות כשיהיה גדול או איך הוא רוצה להגיע לשם.
הבלוג הזה ישלב כמה מאהבותי וחלומותי השזורים בפילוסופית החיים שלי שגיבשתי וצברתי עם השנים. חלומות שבשלו מספיק, או שאני בשלתי מספיק, לחשיפה מעין זו. בעיקר ליווי טקסטואלי מוסבר ומצולם (מקווה שעם הזמן גם איכות התמונות תשתפר) של התגשמות חלומות ואולי על הדרך אמצא את המקום ואת הדרך לבטא רחשי לב והתחבטויות פילוסופיות כאלה ואחרות.
ומה בעצם הם אותם חלומותיי שמתגשמים להם, שאני מדברת עליהם עד כה?
- קודם כל, שיפוץ, שיקום שדרוג ושינוי.
בעיקר של רהיטים. בעיקר שאני מוצאת ברחוב.
(מיחזור הוא גם חלק מפילוסופיית החיים שלי שדי טחונה בתקופה האחרונה. לזכותי יאמר שחונכתי ונחשפתי לתחום המיחזור עוד בזמן למודי התיכון שלי בביה”ס לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, הרבה מאוד לפני שהתחום אימץ את הצבע הירוק ולפני שקיבל כזו רוח גבית… עוד שנים לאחר מכן, עדיין חברותי לעבודה הסתכלו עלי ברחמנות מהולה בבוז וקראו למחזור קמצנות/מסכנות) - דברים אחרים שמזדמנים בדרכי: תחפושות, עיצוב פנים, (בשם הזה המפונפן, או בכל שם אחר שיעלה על דעתכם), אולי אפילו מתכון… העיקר שיבוא מאותו מקום.
- כתיבה…כלי שמאז ומתמיד הרגשתי בנח אתו ובעזרתו אצוק תוכן וקווי מתאר למקום הזה.
ואולי, אם וכשיתאים, אשתף גם בהתלבטויות, במחיר, הלא בהכרח הכספי, שהייתי צריכה לשלם (שהרי להכל יש מחיר…), בטעויות שבדרך ובתובנות שהסתפחו לתהליך.
ולמה בלוג?
כשהחלטתי שאני הולכת לשפץ בעצמי ויהי מה, (ללא כל ידע קודם, חמושה בחוש טכני והגיון בריא בלבד) החלטתי שאלמד בעצמי מתוך חיפוש הדרכות באינטרנט. הואיל והיכולות שלי באנגלית רחוקות מאד מהיכולות שלי בעברית, חיפשתי מן הסתם הדרכות בעברית. לדאבוני לא מצאתי כאלה ונאלצתי לחרוק שיניים ולהסתמך על האנגלית שלי. מזל שהחוש הטכני וההגיון שלי עמדו לצידי והשלימו את הפערים שלי בשפה.
אני מקווה שיום יבוא והבלוג הזה שלי יוכל לתת מענה, ולו חלקי, לשכמותי בתחילת דרכי.
מכיוון שהכתיבה שלי כאן מותנת בעובדה שאני גם עובדת על רהיטים ואחרים, קצב העלאת הפוסטים המתוכננת תהיה אחת לחודש. (אולי בהתחלה אעלה מס’ פוסטים בתדירות גבוהה יותר, על רהיטים שכבר שופצו …אם אצליח לשלב עם העבודה המעשית)
אתם מוזמנים להרשם לדיוור (בסוף הדף) ותקבלו עדכון מיד לכשיפורסם פוסט.
אגב, זה הזמן (לקראת פסח אנשים נפטרים מדברים) לצאת לרחובות ולמצא רהיטים שווים…. כמובן שאי אפשר להזמין את זה. תפקחו עיניים. מה שבא, ברוך הבא…
אז תכלס… על מה אני מדברת…
רוצים קצת תמונות לעורר את התאבון?
בבקשה…
- הדום על גלגלים שמשמש גם לאכסון. נבנה ממגרה ישנה לחדר במעונות הסטודנטים:
- פינת איפור שהורכבה מממדף עם מגרות, כסא מפורק
וממסגרת של מראה שנמצאו ברחוב ושופצו:
ויש עוד…
מזל שרק פתחתי את הבלוג ושאפשר יהיה לפרט בפוסטים הבאים 😉
(כאשר הפוסטים הרלוונטיים יפתחו, אחזור ואעדכן את התמונות כקישורים לאותם הפוסטים )
הואיל ו”שיווק” עצמי שלי ושל עבודותי מעולם לא היה הצד החזק שלי ומעולם לא נכלל ברשימת הדברים שאני אוהבת לעשות, חלק מהדברים שעשיתי שמורים אצלי (חלק ניתנו כמתנה לאנשים יקרים, אז לא הכל).
אם באחד הפוסטים תיתקלו בפריט בו חשקה נפשכם מאוד , לכו על זה. צרו איתי קשר.
אמנם לא קל להפרד לפעמים, אבל אשמח למכור לאנשים שבאמת רוצים ומעריכים.
ולסיום סיומת…
אני אתעד כאן בבלוג את התהליך שאני עשיתי עושה ואעשה.
עם זאת, איני מתיימרת להיות “איש מקצוע”.
את כל מה שאני עשיתי ועושה, למדתי ואני ממשיכה ללמוד באופן עצמאי מתוך חיפושי הדרכות באינטרנט, מתוך הגיון בריא ומתוך נסיון ותעיה, טעיה ותהיה.
בעבר חשבתי שאני לא יכולה כי אין לי את ההכשרה והניסיון.
היום זה לא מכשול בפני.
אין לי שום בעיה לנסות ולהתמודד עם לא מעט תחומים, טכניים בעיקרם (ובמקרה זה, לכל היותר להרוס פריט כלשהו, שאם לא הייתי גואלת אותו בזמן מערמת הזבל, הוא מזמן כבר היה גרוס באיזו ערמת זבל ליד טייבה) .
זה שאני כזו, בהחלט לא מחייב אף אחד אחר.
חשוב לי להגיד שאני אחראית (ושילמתי מחיר) על הטעויות שלי, שאני עשיתי.
אבל, אני בהחלט לא לוקחת אחריות על הטעויות שאתם תעשו אם תנסו ללכת בדרכי.
אם אתם מקבלים השראה מהדברים שאני מציגה פה בבלוג, אתם יותר ממוזמנים, אבל האחריות היא כולה שלכם.