הגענו לשלב של מילוי הספה (נשמע לי כמו חלק ממתכון…לא התאפקתי…)
בסוף השלב הזה הספה כבר תראה כמו ספה.
מבטיחה לכם.
להזכירכם את השלב הקודם,
של הרצועות והקפיצים סיימנו כשכל הקפיצים תפורים לרצועות המתוחות וקשורים ביניהם:
למי שמעוניין להיזכר בשלב פרוק הספה והוצאת המילוי הקודם של הספה (השלב שממנו בעצם למדתי איך למלא את הספה בחזרה…) מוזמן לחזור לפוסט “פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ”
מרכיבי מילוי הספה:
גליל יריעת יוטה. הגודל של החתיכה תותאם לחלק הרלוונטי.
שערות קוקוס או עשב ים
יריעת כותנה (צמר גפן)
בד כותנה זול (נקנה פה בארץ)
יריעת אקרילן. (להשלמות במקום צמר גפן)
חוט פשתן. זה החוט שהשתמשתי בו לקשירת הקפיצים. לצורך תפירת המילוי הייתי צריכה חוט דק יותר. השתמשתי בחוט כותנה שפרקתי מהספה וכן בחוט הזה שפרקתי ל3 גלידים והשתמשתי בכל חלק כחוט נפרד.
חוט שעווה.
מזכיר קצת חוט דנטלי. חוט חזק מאד ועמיד מאד. מיועד לריפוד ולקפיטונאג’.
הכלים בהם עשיתי שימוש בחלק הזה של מילוי הספה היו בעיקר מחטי הרפדים, אקדח הסיכות החשמלי מספריים וסכין חיתוך.
מושב הספה:
-
שלב 1 – כיסוי הקפיצים הקשורים ביריעת יוטה
יריעת היוטה נחתכה באורך הרצוי לפי מדידה. כפי שאתם רואים, רוחב היריעה גדול מהנחוץ אולם אשתמש ברוחב הנוסף על מנת לסגור ולהקשיח את המילוי הנוסף על סף הספה.
היריעה מחוברת לשלד באמצעות אקדח הסיכות כאשר את יתרת הבד אני מקפלת פנימה. אם אגזור, השוליים עלולים להיפרם. ממילא לא יראו דבר. הכל הכל יכוסה בשכבות ועוד שכבות…
שימו לב!
האזורים בשלד שאנחנו נועצים בהם סיכות או מסמרים הם רק האזורים ללא הפיתוחים, האזורים שלא נצבעו בפוליטורה. האזורים שנצבעו בפוליטורה הם חשופים ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם!
-
שלב 2 – עיבוי סף הספה. מילוי בשערות קוקוס
בסף הספה יש לתת יותר תמיכה ויותר מילוי. ממלאים בשערות קוקוס בצפיפות ותופרים ליוטה.
את רוחב יריעת היוטה שנותרה מקפלים על המילוי, סוגרים ומעצבים.
בחירת המחט לעבודה מתוך הסט, תלויה בכם לפי האופי התפירה והנוחות שלכם. אני ניסיתי מס’ מחטים עד שהתבייתתי על מה שנח לי. (מה שיכול להשתנות גם משלב לשלב) במקרה הזה השתמשתי במחט שמיועדת ליוטה. לא בכדי כנראה…
-
שלב 3 – כיסוי כל שטח המושב בשערות קוקוס
מימין יש תמונה של חומר המילוי לפני שנתפר והודק ליוטה.
משמאל יש תמונה לאחר התפירה.
חומר המילוי נתפר ומהודק ליוטה בשיטתיות מסוימת לבחירתכם עד שכל השטח מכוסה:
-
שלב 4 – הנחת יריעת צמר גפן וסגירה בבד
על שערות הקוקוס מניחים יריעה של צמר גפן (עדין ונעים יותר. ממתן את ה”גסות” של שערות הקוקוס). מסירים עודפים (במקרה שלי קיבלתי בטעות יריעה קצרה משהזמנתי. הואיל ודמי המשלוח גבוהים ולא היה משתלם להזמין עוד, “התקמצנתי” ככל שיכולתי על יריעת צמר הגפן. ניצלתי אותה עד תום באזורים בהם יש מגע עם הגוף באזורים פחות חשובים נעזרתי ביריעת אקרילן שקניתי כאן בארץ (בחנויות בדים או יצירה. נקנה לפי מטר)
מעל יריעת צמר הגפן הנחתי בד כותנה זול, הצמדתי אותו לשלד העץ באקדח סיכות ותפרתי אותו למילוי. (עם מחט אחרת…)
חייבת להודות שבדיעבד, נראה לי שדילגתי בעוונותיי על שלב…
לפי ההדרכה הזו, נראה שיש להניח יריעת יוטה על שערות הקוקוס ואותה לתפור. רק לאחריה יש לשים שכבת מילוי עדינה יותר (אצלי צמר גפן, שם משהו אחר) ועליה בד…
ניחא…שיהיה לפעם הבאה.
גם בלי השכבה הזו הספה שלי נראית מצוין ומתפקדת (בינתיים??) לא פחות טוב.
על כל פנים, גם בשלב הזה חיזקתי את סף הספה, המשכתי אותו כתפר היקפי ותפרתי עוד תפר היקפי נוסף במושב.
להבנתי, התפרים הללו כמו תפרים בשמיכה, שומרים את המילוי במקומו ולא מאפשרים לו לנדוד ממקום למקום. לאור זה, אולי אפילו רצוי להוסיף עוד תפרים…
הבד הלבן הוא השלב האחרון לפני בד הריפוד. את המושב סיימתי. אני עוברת למשענת הספה ולמשענות הצד, שהם מורכבים פחות מאשר המושב (שצריך לשאת משקל).
גב הספה:
-
שלב 1 – מתיחת הרצועות
גם על גב בספה מופעל כוח (תוך כדי השענות) כך שגם כאן יש צורך במערך תומך – מתיחת רצועות.
מתיחת הרצועות נעשית בצורה דומה למתיחת הרצועות על המושב. גם כאן יש שתי וערב, גם כאן הרצועות מוצמדות באמצעות אקדח הסיכות, נמתחות, מהודקות בצד השני ונחתכות. גם כאן עשיתי שימוש ברצועות שפורקו מהספה והיו עדיין טובות (וארוכות מספיק).
שימו לב, כאן הבר התחתון אליו מוצמדות הרצועות, מוסתר כולו בתוך משענת הגב לכן ניתן ללפף את הרצועות סביבו, לחזק את המתיחה ולהגדיל את שטח המגע.
ועל מנת למתן את תחושת העץ בגב (המוט האנכי שעובר במרכז המשענת) אוסיף ספוג בין המוט לרצועות.
מימין לפני מתיחת רצועות הרוחב ומשמאל אחרי.
-
מילוי משענת הגב
מילוי משענת הגב תעשה על פי אותו השיכוב שנעשה במושב אלא שכאן זה דו צדדי. את החלק הקדמי אעשה עכשיו והחלק האחורי אף אם יורחב כאן, יעשה בהמשך לאחר הקפיטונאג’, משמע לאחר הוספת בד הריפוד והכפתורים (הפינישים)
החלק הקדמי:
יריעת יוטה על הרצועות אליה המילוי ייתפר:
שערות קוקוס שיתפרו בצורה שיטתית ליוטה:
- שכבת יריעת צמר גפן על שכבת שערות הקוקוס (ללא תמונה).
בד כותנה זול שסוגר על כל שכבות מילוי הספה. מחובר לשלד באמצעות אקדח סיכות ונמתח מטה, מתלפף סביב הבר התחתון ומהודק גם כאן באמצעות אקדח סיכות.
החלק האחורי:
כאמור, החלק הזה מפורט אולם נעשה רק בסוף לאחר ריפוד המושב ומתיחת בד הריפוד על החלק הקדמי של המשענת וכן ביצוע הקפיטונאג’ (הכפתורים השקועים במילוי ומהודקים לרצועות).
כאן כבר אין צורך ביריעת יוטה נוספת כבסיס, שערות הקוקוס יהודקו לרצועות וליוטה הקיימת (שהונחה על הרצועות בצד הקידמי).
על שערות הקוקוס תפורה בגסות (על מנת שתישאר במקומה) יריעת צמר גפן.
וכאן, ללא בד כותנה מתווך, מותחים ישירות את בד הריפוד (פרוט בחלק האחרון של הפינישים)
משענות צד:
מילוי הצדדים, הן בחלק הפנימי והן בחיצוני נעשה באופן זהה למשענת, ללא החלק של הרצועות.
בצדדים, בחלק החיצוני, השתמשתי ביריעת אקרילן במקום ביריעת צמר גפן (מפאת מחסור בחומר…)
אחרי הכל, כך הספה נראית בסוף השלב הזה:
נכון שצדקתי והיא כבר נראית כמו ספה?
אם תשאלו אותי, בשלב הזה, בסוף מילוי הספה, כבר התחלתי להתרגש.
אבל השלבים הכי כיפיים (אלה שבהם נותנים לספה אופי וטאצ’ אישי) עוד לפנינו…
תישארו איתי,
בשלב הבא אתעסק בעיקר עם ג’ינס, תפירה ומכונת תפירה…
כך הקפיצים נראים לפני ואחרי :
(שימו לב בתמונה למקל שאיתו נעזרתי להשקיע את הקפיצים בחומץ: האזורים הכהים על המקל באו במגע עם החומר, הבהירים לא)
