אני משערת שלרוב הקוראים פה בבלוג הכותרת הזו על מרכיביה, אינה מובנת בעליל, כך שאצטרך תחילה לתת הקדמה קצרה והסברים.
במילה לארפ (או LARP המקור הוא באנגלית ומשמעו “Live Action Role-Playing” )אולי נתקלתם פה בבלוג בעבר.
קיט זו ערכה של אביזרים (וכן, גם תלבושת) שהשחקן יוצר (או יוצרים עבורו) עבור הדמות שלו בלארפ כלשהו.
קיט יכול להכיל:
כלי נשק (לא אמיתיים, כן?)
כלי נגינה,
כלים מקצועיים (לדמויות מבוססות מקצוע כמו אלכימאים, רופאים, טבחים, אומנים…)
ספרים,
שרביטים
ו…כל מה שיכול לבסס את הדמות ולעזור לבנות סצנות בה הדמות מעורבת.
“שושנת הרוחות” זה לארפ שמתקיים פה בארץ ועיקרו הוא בית ספר לקוסמות (מי אמר הארי פוטר ולא קיבל?).
בית הספר לקוסמות הנ”ל מתקיים וקורה במזרח התיכון, בקיץ הישראלי…
האקלים והתרבות המקומית מהווים גורם מהותי בעיצוב ובמשחק להבדיל מהוגוורטס שנעוץ היטב באנגליה על כל המשתמע מכך.
כמו כן, כדי לא לפגוע בזכויות יוצרים, המושגים הם מקומיים (לדוגמה “מוגלג” = חלמאי).
ולמה בכלל בחרתי להקדיש לזה פוסט אצלי בבלוג?
בזה אשמה הבת שלי… 😉
בחירת דמות ללארפ
הלארפ נבנה זמן רב מראש.
העולם, המרחב הסביבה, הכללים מוגדרים ומי שמתכנן להשתתף בו יוצר/מגדיר לעצמו דמות מספיק זמן מראש.
כדי ליצור את הדמות, מנסים לתת לה נפח באמצעות פרטים והסטוריה:
מגדירים את המעמד שלה, ארועים בעברה, מקצוע, תחביבים, קשרים לדמויות אחרות שקיימות בעולם הנתון וכל דבר אחר שיכול לתרום לדמות במשחק.
יש לארפים המשכיים (משמע, מארוע לארוע יש התקדמות בעלילה) ויש לארפים לא המשכיים, קורים באותו עולם אבל אינם מתבססים על דברים שקרו במשחקים קודמים.
בלארפים המשכיים ניתן להגיע כל פעם עם אותה הדמות, שגם גדלה ומתפתחת מארוע לארוע. בלארפים שאינם המשכיים, גם אם תבחרו להגיע באותה הדמות, לא תוכלו להסתמך על ארועים שקרו בלארפים קודמים כי במשחק הנוכחי, כל מה שקרה בעבר אינו רלוונטי.
עדיין אין סיכוי שמשחק אחד יהיה דומה לאחר למרות הסיפור הבסיסי מאחר ונוצרת דינאמיקה מקומית שונה בכל משחק ומשחק.
“שושנת הרוחות” הינו לארפ לא המשכי והבת שלי בחרה הפעם בדמות שלומדת בשנה ראשונה בבית הספר לקוסמות. הדמות היא בת חלמאים (מקביל לבני מוגלגים בהארי פוטר) ואשת זאב שלומדת במסלול מגן. מסלול הוא מקבילה למגמת לימוד. מסלול מגן הוא מסלול שכולל קרבות “פיזיים” (אל דאגה, אין אלימות בלארפ. הכל מתוכנן, בשליטה, ובהתאם לכללים שהוגדרו)
להבדיל, היו מסלולים אחרים לצורך השוואה – מסלול ריפוי, מסלול ניבוי, מסלול יוצר ומסלול תאורטי.
פיתוח דמות וקוים מנחים ליצירת קיט
לאחר שמגדירים את מאפייני הדמות, צריך לתת לזה ביטוי פיזי וכאן בעצם מתחיל תהליך תכנון קיט ללארפ. קיט, כאמור, אמור להכיל תלבושת ואביזרים של הדמות.
להבדיל מתחפושת, עם קיט צריך לשחק, לתפקד ולהתנהל במשך מס’ ימים. הוא אמנם צריך לייצג את הדמות אבל הוא צריך להיות נח ולתת מענה לצרכים משתנים של הדמות.
אז המאפיינים של הדמות הם:
בת חלמאים ישראלית במסלול מגן – נקבה, תלבושת שמתאימה לקיץ, שתוכל להכיל שרביט יומן וכלי כתיבה
אשת זאב – תלבושת וורסטילית שאפשר ללכת איתה במצב “מצומצם” ובזריזות לעטות אותה ו”להפוך” לזאב.
מה יכלול קיט שיתאים לדמות הנ”ל:
- בגדים קלילים שיאפשרו תנועה וקיום בקיץ בנגב – שרוואל וטוניקה עם כיסים (שעוצבה ונתפרה מסדין ישן. פרוט בהמשך)
- שרביט (בית ספר לקוסמים, זוכרים?) את השרביט הבת שלי הכינה כבר לפני מס’ שנים בהשראת הארי פוטר. הרשת מלאה בהדרכות להכנת שרביט. כאן יש אחת אקראית
- יומן וכלי כתיבה.
- מסכת זאב שנתלתה על החגורה.
- סרפן פרווה (טוב, לא ממש קליל ומתאים לנגב הישראלי, אבל ניסינו לעשות זאת הכי פחות כבד וחם…) פרוט בהמשך.
- חותלות פרווה שהושחלו על הידיים במקרה הצורך ואף הן נתלו על החגורה.
בגלל תנאי האקלים (חם, חם ברביבים…) בחלקי הקיט שמותאמים לאשת הזאב נעשה שימוש רק בסצנות שהיו מיועדות לכך ולא כל הזמן. זו הסיבה שהרשנו לעצמנו לתכנן טוניקה קלילה, ארוכה עם כיסים ולא חולצה שתותאם לסרפן.
כמו כן, הסרפן תוכנן כך שניתן להלבישו ולהסירו עם כפתור אחד.
את רוב רובו של הקיט הבת שלי עשתה בעצמה. את חלקו עיצבנו יחד לאחר סיעור מוחות כשאני תרמתי לה את נסיוני הפרקטי-עיצובי והטכני וכן שעות תפירה במכונת התפירה (סורי, את כלי העבודה שלי, עם כל הכבוד, אני לא משאילה לבנותי…)
הואיל ועבדנו במקביל, הואיל והבת שלי לא טרחה לצלם שלבים בתהליך, לא להכל יש תמונות.
מקווה שאצליח לתת תאור נאמן ללא תמונות.
טוניקה עם כיסים:
כך הטוניקה נראתה בסופו של דבר:
את הטוניקה כאמור, תפרנו מסדין כותנה ישן. בד הכותנה הישן נעים מאד לגוף בפרט בתנאי חום ובמקרה זה, העובדה שהוא דהוי לא גרעה מאיכויותיו.
לא היתה לנו גיזרה מראש. היה לנו רק אימג’ של מה שאנחנו רוצות. בערך.
בתחילה חשבנו על שתי חולצות (אחת שתתאים גם לסרפן…) והתחלנו עם הגזרה של הקצרה.
התחלנו עם נייר:
רק כשגזרנו את הבד, ראינו שיש צורך בתיקונים שלא היינו מודעים להם בנייר (מחשוף, התאמה מדוייקת יותר של החולצה לחזה, אורך חולצה).
לאור זה החלטנו לוותר על החולצה הקצרה ולהשתמש בה (עם התיקונים) כגזרה לטוניקה ארוכה.
לשמחתינו, מכיוון שזה היה סדין ישן, היה לנו הרבה בד לטעות בו…
בסבב השני גזרנו את הטוניקה ארוכה מדי לצרכנו אבל ניצלנו את האורך בשביל הכיסים (במקום לגזור כיסים נפרדים קיפלנו את הבד ותפרנו אותו כך). הכיסים הותאמו לשרביט, ליומן (ולסלולארי שהצטרף לתזכורות בלבד)
קיט אשת הזאב – מסכת זאב:
במקור חשבנו לחבר את מסכת הזאב לסרפן כקפוצ’ון.
תוך כדי עבודה החלטנו להפריד את המסכה ולחבר גם אותה לחגורה באמצעות כפתור.
השיקולים היו בעיקר לאפשר ישיבה מבלי להרוס את המסכה.
בדיעבד ההחלטה הזו היתה מוצלחת מאחר והיא אפשרה לקחת רק את המסכה וכך לאפשר גמישות וכניסה לדמות הזאב גם בסצנות בהן זה לא תוכנן מראש.
לצערי כאן אין לנו תמונות של התהליך…
המסכה נבנתה על בסיס מסכת קרטון פשוטה שנגזרה בגודל הרצוי והוספת האף באמצעות עיסת נייר על גבי גליל נייר טואלט שצורתו עוותה.
(מסכה נוספת שעשיתי בשיטה דומה עם מסכת בסיס ועיסת נייר היא המסכה של התוכי.)
את מסכת הנייר המוכנה היא הדביקה לכובע שגזרה מפרווה לפי גזרה של אחד הכובעים (מהאוסף הענק שיש לנו...) שלנו וכיסתה גם אותה בפרווה.
את השיניים היא עשתה מקונוסים של נייר שמילאה בדבק חם והדביקה למסכה.
קצה האף עוצב עם עיסת נייר, נצבע בשחור והודבק לאחר כיסוי המסכה בפרווה.
כשהמסכה לא היתה בשימוש היא נתלתה על כפתור בחגורה או אופסנה בתיק יום.
קיט אשת הזאב – סרפן הפרווה
לפני שהתחלנו בכלל, עשינו סיעור מוחות. היה לנו ברור כי לא נתחמק מפרווה…
קיט שמיועד לאשת זאב חייב לכלול פרווה…ככה. עוד לא הומצא זאב נטול פרווה גם באזורי אקלים חמים…
האתגר שלנו היה לנסות ליצור קיט מודולרי שניתן יהיה להסתובב איתו:
א. מאופסן אולם שזה יהיה סופר פשוט ומהיר לעטות אותו ולהסיר אותו
ב. שניתן יהיה ללכת איתו במצב חלקי מה שיאפשר מעבר מהיר בין מצבים.
ג. לקשור את כל האביזרים יחד גם כדי לא לאבד (כל אחד מכיר את ה”תכשיט” שלו וה”תכשיט” שלי מעופפת) וגם כדי לקצר זמנים.
הפתרון שהגענו אליו היה סרפן (חצאית אוברול) מעטפת שנסגר בכפתור אחד בצד.
במצבו החלקי הוא חצאית כשהחלקים העליונים של הסרפן שמוטים.
במצבו המלא הסרפן נסגר כמו אוברול עם רצועות וכפתור לכל רצועה.
מופע מלא של קיט אשת הזאב 
מופע חלקי (סטנד ביי) של קיט אשת הזאב
חדי העין ישימו לב לכפתור שסוגר את החצאית ולכל האביזרים התלויים על חגורת הקיט במצב הסטנד ביי שלו. הבת שלי הגדילה לעשות והוסיפה חוטים כדי לקצר עוד יותר את זמני המעבר.
כאן תוכלו לראות את המעבר ממצב של סטנד ביי למצב מלא.
כמה מילים על החצאית :
כדי לעשות חצאית בלי כיווצים במותן, יש לחשב רדיוסים 🙂 אז קחו לכם רגע….
המידה הכי חשובה בחצאית היא מידת המותן שלכן. זו המידה היחידה שאם היא לא תתאים בול, אז החצאית לא תהיה טובה עליכן. כל המידות האחרות יכולות להשתנות בהתאם להעדפה.
אז מדדו את הקיף המותניים שלכן. המידה הזו היא מידה קשיחה.
מידת האורך (מיני, מידי, מקסי או באמצע…) משתנה מחצאית לחצאית. במקרה שלנו גם באותה החצאית.
רוחב החצאית משתנה גם הוא כפונקציה של העדפה וגם של סוג בד (אם הבד דק ונשפך, תתאים מאד חצאית רחבה ומתנפנפת. אולי אפילו חצאית מעיגול בד שלם. אם הבד עבה וכבד, תתאים חצאית רחבה פחות)
חשבנו לשלב בחצאית (שעשויה מפרווה אפורה) משולשים מפרווה שחורה שנשארה לנו מתחפושת העכביש .
תוספת כזו תרחיב את הרדיוס התחתון של החצאית כך שניתן להסתפק בגזרה (של מעגל) צרה יותר.
(שימו לב, בתמונה הבד מקופל לשניים! כשתחשבו זויות, קחו את זה בחשבון. אל תתבלבלו!)
גזירת החצאית (לאחר חישוב!) הבד מקופל לשניים כדי לדייק בחיתוך.
ועכשיו קחו כסא ומחשבון. מחשבים פה:
גם כאן, חשבו היטב ובידקו תחילה על נייר. הנייר סבלני יותר וזול יותר.
כדי לחשב את רדיוס המעגל הפנימי אתם זקוקים להיקף המותן הרצויה ולרוחב החצאית הנבחר. (משמע זוית הגיזרה של החצאית)
נניח שהקף המותניים הרצוי הוא 75 סמ’.
אם החצאית היתה עיגול מלא, גם העיגול הפנימי יהיה מלא ואז יש לחשב לפי נוסחה של היקף של מעגל: 2πR= 75 משמע R=12 (בערך).
רדיוס המעגל הפנימי שאצטרך לחתוך במקרה של חצאית של עיגול שלם יהיה 12סמ’.
אבל איך מחשבים אם החצאית היא רק חלק מעיגול שלם?
כאן נצטרך את הזוית של הגזרה (המלאה, כן? לא את חצי הגזרה ששמים על בד מקופל) ובעזרתה נחשב את החלק היחסי של המעגל.
אם החצאית תהיה חצי מעגל? (גזרה של 1800)==> 180/360=1/2
ואז הרדיוס הפנימי יהיה 2πR/2= 75 R=~24
במקרה שלנו רדיוס הגזרה היה 1200 ==> 120/360 = 1/3
הרדיוס הפנימי יהיה 2πR/3= 75 R=~36
ולמה הרדיוס משתנה? כי הקף המותניים שלנו לא משתנה! (לפחות לא בזמן שעושים חצאית…)
אם תצטרכו אקסטרא בד עבור תפר, את זה תצטרכו להוסיף (או במקרה זה להקטין את הרדיוס. בסמ’) לקו הרצוי. ראו בתמונה למעלה.
לאחר שהחצאית נגזרה, בקו המותן (אותו חישבנו לפני שניה) אני לא נוגעת.
בקו המכפלת אני חותכת חתכים עמוקים שיגיעו ככל שתרצו סמוך למותן אבל לא יגיעו למותן.
בחתכים הללו אשלב משולשים מפרווה שחורה.
תוספת משולשי פרווה שחורים.
החצאית תישאר חצאית מעטפת ותסגר רק בכפתור (עליו גם תיתלה המסכה)זה יאפשר הלבשה והסרה מהירה
פינישים :
את החותלות ואת המסכה החלטנו לתלות על קו המותן.
את המסכה תלינו על הכפתור של החצאית ואת החותלות תלינו עם צמדנים (אליהם הבת שלי קשרה גם את רצועות הסרפן):
תמונת תקריב של הקליפס 
תליית המסכה על כפתור החצאית 
חיבור החותלת לקו המותן באמצעות קליפס או צמדן
עד כאן יצירת הקיט.
תמונות מהלארפ עצמו עוד אין. כשיהיו, אם יהיו אוסיף בהמשךקישורים או תמונות ע”י עריכ הפוסט.
ולסיום סיומת, בונוס נוסף מקיט של דמות אחרת:
לאותו הלארפ, לדמות אחרת, הבת שלי הכינה ספר עם רונות והסברים על אנשי זאב.
הספר במקור הוא אנציקלופדיית אביב שמצאנו ברחוב (כמו זו שנעזרתי בה להפוך מגרה לעמדת מחשב).
לאנציקלופדיה היא הוסיפה מס’ דפים שכתבה ועיצבה בנושאים שהתבקשה לעשות זאת.
את הכריכה היא עיצבה עם דבק חם, ספרי זהב ותוספות נקודתיות (עם מכחול) של גוונים קרובים, כדי לתת עומק וזמן.
היא יישנה את כריכת הספר בדיוק כשם שאמא שלה מיישנת רהיטים 🙂
עם ווקס מעורבב בגוון חום כהה.
וכך זה נראה:
ומחר…
מחר חוזרים לספסל הלימודים, לעבודות למבחנים ולספרי הלימוד (לא אלה עם רונות …)
אין לי ספק שהבת שלי היתה חוזרת בשמחה לאותו ביה”ס לקוסמות…לו יכלה.
לצערה היא תצטרך להסתפק בכשפים קצת יותר ארציים…
שיהיה בהצלחה לכל המורים והתלמידים שיצטרכו למצא קסם ביום יום.