הואיל והדלת שלי משתפצת מאד לאיטה ועדיין הידיים שלי מלוכלכות רוב הזמן מדבק
הואיל ופורים מתקרב ועדיין יש עוד תחפושות באמתחתי שעוד לא זכו לחשיפה,
אני משלבת את הנסיבות.
את תחפושת הפצוע אני שולפת מנבכי הזמן…
היא נוצרה (או שמא אולתרה?) כשהבן שלי, שהיום הוא כבר במחצית השניה של שנות העשרים שלו, היה בכיתה ז’או ח’ (מי זוכר? ;-)).
תחפושות מפעם לא זכו לתעוד של “תוך כדי” אבל במקרה זה, זו אחת התחפושות הכי מאולתרות שיש.
סומכת עליכם שתצליחו ללא שום בעיה להשלים את החוסרים הויזואליים של הדרך.

הפצוע… המציאות כנקודת המוצא שלנו.

טוב, תודה לאל, התחפושת ממש לא נאמנה למקור.
אבל במקרה הזה בהחלט המקור היה נקודת המוצא.
קצת רקע כדי שתבינו (ועל הדרך, אני מנצלת את ההזדמנות להתהדר בבכור שלי. זה לא אנושי לפספס הזדמנות כזו…)
הבן שלי הוא סייף. שנה לפני, היה אלוף הארץ לגילו.
בגלל זה ובגלל שהייתי אמא לא מנוסה דיה, נתתי לו לנסוע לתחרות למרות שנראה שהוא מפתח מחלה.
אתם יודעים…הוא לוחץ, המעמד מחייב, ואם זה סתם וירוסון קטנטן?…יש אקמול ש”מעלים” את כל הסימפטומים הבעייתיים ואודרוב… אפשר להשתתף בתחרות…
אבל מסתבר שזה לא בדיוק כך.

כשהגוף לא במיטבו ומנסים לדחוף אותו אל הקצה, הגוף נותן קונטרה.
מהתחרות הזו הבן שלי חזר ישר למיון. מכרע שבדרך כלל היה עובר בקלילות הסתיים הפעם עם מתיחה אקוטית בשריר הטוסיק שניטרלה אותו לחודשיים (ופחות או יותר סגרה את השנה הספורטיבית עבורו) ותודה לאל הצילה אותו מפציעה חמורה יותר.
מהארוע הזה יצאנו חכמים יותר ו…עם קביים (שהושאלו מיד שרה) לחודשיים!
הקביים האלה, שממילא היו כבר אורחים אצלנו, היו נקודת המוצא לתחפושת.

הלכה למעשה…מה צריך?

כאמור, קביים כבר יש לנו.
מה עוד?
בדים לבנים, חיתולי טטרה ישנים, תחבושות, תחבושות אלסטיות (אפשר ועדיף משומשות) רשתות חבישה (יש בגדלים שונים לאיברים שונים) פלסטרים (עדיף לא בצבע לבן, שיבלטו על התחבושת. כאן לנראות יש חשיבות עליונה מן הסתם) וכל מה שיזדמן לידיכם ונראה לכם רלוונטי.
אני השתמשתי גם בגלילי קרטון חתוכים על מנת לייצר תחושה של גבס אבל בדיעבד נראה לי שהתרומה שלהם לא היתה גדולה.

כמובן שאת החלק המאובזר ישלים איפור וצבע אקרילי או גועש או טושים שאפשר לצייר איתם על הגוף.
(אנחנו השתמשנו ועודנו משתמשים בטושים של ARTLINE מסוג MASSIMO שלא נמרחים, מחזיקים זמן רב ומתנקים בקלות עם כל מטלית לחה. יתרונות נוספים של הטושים הללו הם העובדה שהם אטומים, כמות ומגוון הצבעים שניתן להשיג וכן העובדה שיש לכל טוש שני צדדים צר ורחב)

תכלס…

לתחפושת הזו אין ממש הכנות מראש.
“מתלבשים” מתאפרים וזהו.
אפשר כמובן ללמוד קצת לפני, לראות תמונות ולנסות להתאמן ולחקות את המקור.
אני ניסיתי לפזר את הפציעות שיהיה להם ייצוג הולם בכל הגוף. בהחלט אין חובה.
חשוב שיהיה נח לתפקד ומעבר לזה כל מה שנראה לכם נכון.
אצל הבן שלי (חוץ מגוף של ספורטאי שלא היתה לו בעיה לחשוף על מנת להגדיל את שטח הפנים של הפציעות הפוטנציאליות) היה גם חוש דרמטי מפותח שבהחלט שידרג (זה לצערי לא ממש עובר בתמונות)

ואיך מאפרים את הפצוע?

גם כאן, אין כללים כתובים.
בפצעים מדממים נראה הרבה אדום חום וקצת שחור. חלקם על תחבושות (לכאורה נספגו בתחבושת), חלקם ליד תחבושות וחלקם עומדים בזכות עצמם.
למיטיבי לכת בתחום האיפור זו חגיגה שלמה…אפשר לצייר תפרים, פצעים פתוחים… גועל נפש במיטבו. אני לא שם ומסתבר שגם מה שכן עשינו, הספיק.
פנס בעין יהיה אפור וסגול. אפשר להגזים…זה פורים! כנ”ל עם מכות יבשות ושטפי דם.
ולסיום, אין פציעה שווה בלי איזו שן שבורה.
ויש לזה אפקט חזק בנראות.
שן שבורה יוצרים באמצעות צביעת שן בשחור. אם תצבעו את כל השן, זה יראה כאילו היא חסרה לחלוטין אם תצבעו חלק ממנה, היא תראה שבורה.
ככה פשוט. נסו ותראו את האפקט.

• 

• 

• 

• 

יש לציין התחפושת הפצוע הזו עד כדי כך הצליחה, עד שהבן שלי היה צריך להתאפק ולא לנצל פטורים למיניהם שהוצעו לו לנוכח מראהו המחריד….

כמה שנים מאוחר יותר, בביה”ס היסודי של אחיותיו, הונהג בביה”ס שבוע שלם של פורים בו בכל יום מתחפשים למשהו אחר, לפי נושאים. המשמעות של הנוהג הזה היא שתחפושת אחת, מושקעת ככל שתהיה, כבר לא מספיקה…
כל יום, במשך שבוע, צריך לאלתר משהו לפי קונצפט מוכתב מראש.
אני בהחלט יכולה להבין הורים שבשלב זה מגלגלים עיניים…
אצלנו, לעומת זאת, זו חגיגה. הבנות אוהבות להתחפש וכולנו בהחלט אוהבות את האתגר.
אחד הימים הללו הוקדשו לנושא זהירות בדרכים…
נחשו מה היתה התחפושת של הבת שלי באותו היום?

• 

• 

• 

• 

(ולמרות שהיא ממש לא אוהבת להתאפר, עדיין גם המראה שלה, הפחות מתאמץ, היה כנראה מספיק משכנע כי המורה הציעה לה פטור משיעור ספורט וגם שמישהו אחר יכתוב עבורה…מפתה, לא?)

מאחלת לכולכם הרבה הרבה בריאות.
תשמרו על עצמכם ואם כבר להיות פצועים, אז רק בכאילו, בפורים…

Related Images:

חשבתי שאעלה עכשיו תהליך שיפוץ של כסא, שהתחלתי לשפץ כבר לפני זמן. לצערי השיפוץ מתעכב כי החיים בחוצפתם נדחפו לו באמצע…
אז בינתיים אני משתפת אתכם בתחפושת נוספת מפעם, שהתאימה בדיוק לבנותי שאהבו מאד ספרים וסיפורים.
איילת המטיילת הראשונה שלנו היתה הגדולה שלי כשהיתה בכיתה א’…לפני כ-10 שנים.
כשהצעירה שלי התחפשה, כ-3 שנים מאוחר יותר, באותה התחפושת (לאחר תיקונים והתאמות), יש להודות כי כבר היו כאלה שלא זיהו למה התחפשה…
בכנות, עכשיו כשהן כבר גדלו, אין לי מושג כמה ואם בכלל התחפושת הזו עדיין רלוונטית.
אז מי מכם מכיר/ה את איילת המטיילת?

טיפונת על הספר “איילת מטיילת”

הספר “איילת מטיילת” שכתבה ואיירה רינת הופר יצא לראשונה בשנה בה הגדולה שלי נולדה (כדי לסבר את האוזן, היום היא בדרך ל-17…).
גם בין המוני הספרים שהיו לנו בבית, הספר הזה היה בין הפייבוריטים. השילוב בין הטקסט הנקי והמדוייק והאיורים שובי הלב הפכו את רינת הופר לרצויה מאד במחוזותנו.
(למי שרוצה לשמוע את הסיפור, ניתן לשמוע אותו כאן.)
לאור זה, הבחירה בתחפושת של איילת המטיילת היתה מאד טבעית עבורנו.
התחפושת כמובן מתבססת על הסיפור אבל גם לאיורים בספר היו השפעה על תחפושת שלנו.

צרפתי כמה איורים מהספר, כדי להתרשם וכדי להבין אולי קצת יותר את הבחירות שלי בשלב מאוחר יותר:

איילת המטיילת היא ילדה שמטיילת ובדרכה פוגשת חברים שמאד שמחים לקחת איתה טרמפ, כל אחד וסיבותיו.
איילת אינה מפלה אף אחד ולוקחת (יש לומר נושאת) בשמחה את כל חבריה החדשים אליה הביתה.

בחרתי לאזכר בתחפושת עצמה כי מדובר על דמות ספרותית מספר ילדים.
עשיתי זאת באמצעות ציטוטי טקסט מנוקדים מהספר המתייחסים לכל “חבר” בנפרד ומוצמדים אליו בהתאמה.
ציטוטי הטקסט בכוונה כתובים בפונט של ספר, מנוקדים ומודפסים שחור על דף לבן, כמו נלקחו ישירות מהספר.

הדמות של איילת המטיילת

בסיפור איילת מתוארת כמתולתלת, עם שמלה של תכלת וסנדלים.
לפי האיורים, שחשובים לא פחות, איילת היא ג’ינג’ית עם קוקו מזדקר, לבושה בשמלה של תכלת, גרביים תכלת וסנדלים.

לאיילת שלנו יש שמלה כחולה (זה הבד שהיה לי…) וחולצה של תכלת, צמה מזדקרת וסנדלים עם גרביים תכלת.
(בגרסה השניה אלו מגפיים. היה חורפי ורטוב יותר באותה השנה)

בשמלה של איילת יש כיס אחד מוצהר (ובתוכו חיפושית…) ועוד כיס אחד שיחזיק את המקל עליו עומד הג’ירף שלנו (אפרט יותר כשאגיע לתאור של הג’ירף).
הגזרה של השמלה היא גזרה פשוטה ובסיסית. במקרה זה התפרים הם ידניים.
הסקוטצ’ים, איתם החברים נאחזים על השמלה, מודבקים עם דבק בד. אני השתמשתי עם גוטרמן. משערת שכל דבק בד יהיה רלוונטי כאן.
חדי העין יבחינו כי באחת הגרסאות של התחפושת נוסף למכפלת סרט תחרה כחול. זה תוצר לוואי של הבדלי הגובה בין הבנות שלי ;-)… אחת ההתאמות המתבקשות…

זקרנו את הצמה באמצעות חישוק תיל שיושב על הראש כמו כתר (ומוסתר ככל הניתן בשיער).
אחת מזרועות התיל של החישוק ארוכה יותר וסביבה קלענו את הצמה.
בתמונה למטה ניתן לראות את חישוק התיל סביב הראש.

חיפושית עגולה בכיס השמלה:

את החיפושית, להבדיל מיתר החברים עשיתי מלבד ותפרתי ביד בכיס השמלה.
הטקסט הודק בשדכן לכיס.

ציפור בת ברוש על הראש:

מכירים את הקשתות האלה עם הלבבות המנצנצים שמתנדנדים על שני קפיצים? כאלה שמוכרים במחיר מופקע ביום העצמאות? קשת כזו, לאחר שהלבבות שלה הוסרו הפכה ל”ציפור בת ברוש על הראש”
את הציפור עצמה עשיתי מ-2 ביצי קלקר צבועות, סול צבעוני, עיניים ונוצות צבעוניות.
הרגלים של הציפור הן תיל שנכרך סביב עיפרון לקבלת קפיץ בחלקן העליון ובחלקן התחתון הושחלו בקפיצי הקשת. כך הציפור יכולה לרקד לה על ראשה של איילת בעודה מטיילת…
(יש לציין כי את הנוצות יש לחדש מדי פעם כי כמו אצל כל ציפור, הן נושרות לפעמים)

את הטקסט הציפור נושאת במקור.

• 

• 

חילזון מנוזל על הסנדל:

טוב, אז במקרה שלנו עיגלנו מעט פינות. הוא לא על הסנדל.
הוא על הגרב. או על החלק הסרוג במגף.
וזאת מסיבות טכניות לחלוטין: הסקוטץ’ נצמד אליהם בקלות מבלי להדביק עליהם דבר.
נראה לי שלחילזון שלנו לא מאד אכפת…סה”כ, עדיין הוא נישא.
אגב, הוא עשוי מסול ורצועת בריסטול (או סול) מגולגל ושתי סיכות כמחושים.
גם הוא נושא את הטקסט בפיו.

• 

• 

• 

כלבלב שובב על הגב:

כאן גייסנו לטובת העניין בובת כלבלב שהבנות הסכימו לתרום ולוותר עליה מתוך אוגדת הבובות שאיכלסה להן את המיטה.
הכלבלב צוייד ברצועת סקוטץ’ כפולה באורך וברוחב (שתצליח לשאת את משקלו. בכ”ז זאת הוא לא עשוי מקלקר…) שצוותה לה רצועה מקבילה על גב השמלה ו…
וואלה.
כלבלב שובב על הגב.
במקרה זה רצועת הטקסט הוצמדה לקולר של הכלבלב.

צב עייף על הכתף:

גם הצב שלי עשוי מקלקר צבוע וסול. הוא מתחבר לכתף עם סקוטץ’.
גם כאן הצב אוחז את הטקסט בפיו.

• 

• 

מצאתי לנכון שיש יתרון לעשות את ה”חברים” נשלפים (למעט החיפושית שתפורה לשמלה) הן מטעמי נוחות (אפשר להסירם אם רוצים לרקוד/לרוץ מבלי לשמוט אותם תוך כדי) והן מטעמי “הצגת התחפושת”. כמו בסיפור, ניתן להוסיף את החברים בהדרגה, כחלק מתהליך או אם תרצו, תוך כדי טיול…
עם זאת, אצלנו, בשני גלגולי התחפושת, לא נעשתה “הצגה מדורגת” של התחפושת כך שזה נותר רק בגדר פוטנציה…

ג’ירף מעולף בקצה האף:

הג’ירף היה סוג של אתגר.
מה שאפשר בקלילות לעשות באמצעות מילים, קצת קשה יותר ליישם עם משהו שפועל עליו הלכה למעשה כח המשיכה של כדה”א. (כמו גם חוקים פיזיקליים אחרים…)
יתרה מזו, לא נראה לי, אעפס, שהבנות שלי תסכמנה שאדביק להן משהו דמוי ג’ירף על האף…(אפילו אם נניח שהוא לא יפריע להן לראות ולתפקד)
אז היה צריך למצא קונצפט אחר.

כאן נעזרתי בטכניקה שמקובלת בתאטרון בובות. שימוש במקלות להפעלת הבובות.
הג’ירף שלי עשוי מ2 שכבות של לבד צהוב.
מקל אחד ארוך הודבק בראש הג’ירף (מה ששומר על הזקיפות שלו) ומקל אחד קצר הודבק באחת הרגליים שלו. המקל הקצר מאפשר לג’ירף תנועה בהתאם לרצון ולצורך של איילת המטיילת שלנו.
הואיל וזה היה מייגע להחזיק את המקל ביד כל הזמן, תפרתי בשמלה כיס אורך (מעל כיס החיפושית) שניתן יהיה להשחיל בתוכו את המקל (עד לכיס החיפושית) ויאפשר לו יציבות.
כך הג’ירף ממוקם מאד סמוך לאף ולאוהבות הדקויות ניתן להצמיד במקרה הצורך את המקל הקטן (זה שמוצמד לרגל הג’ירף) לאף והנה, הג’ירף המעולף על האף…
(למותר לציין שאף אם זה היה במסגרת הדרישות, לאחר הוכחת היתכנות תכונה זו לא נוצלה שוב …)

הטקסט במקרה זה הוצמד למקל ששומר את הג’ירף זקוף. כמו דגל…

זהו.
גם אם פספסנו את פסח, עדיין יהיו ימים נפלאים לטיול עוד לפני שנתעלף לנו בחום של אוגוסט.
לכו לטייל, תפגשו חברים ותהנו מהטבע ומהילדים.(ואל תשכחו לאסוף את הזבל איתכם!)

ואם לא לטייל, לכל הפחות, תנצלו את יום העצמאות בשבוע הבא כדי לקנות במחיר מופקע קשת עם לבבות מנצנצים שמתנדנדים על קפיץ…שיהיה.
ותקבעו פגישה עם איילת המטיילת לקראת פורים הבא…

Related Images:

כשהייתי ילדה, אחת מהתחפושות שאמא שלי הכינה לי היתה תחפושת של מלכת הלילה.
נזכרתי בזה לפני שהלכתי עם בנותי (כשהיו צוציקיות), לאופרה לילדים, חליל הקסם (מוצרט).
ההופעה ההיא היתה בפורים והילדים נתבקשו כמובן להגיע מחופשים.
אני כבר לא זוכרת מה היתה הסיבה, אבל הגדולה שלי לא רצתה ללכת עם התחפושת שאיתה הלכה לגן, אז החלטתי לאלתר תחפושת.
תחפושת של מלכת הלילה לכאורה מאד התאים…(כבר)באותה תקופה הבת שלי התאמנה על האריה של מלכת הלילה והגיעה בסופרן שלה לקצוות.
אבל,
היתה לי רק שמלה צהובה (מלאי של שמלות ותחפושות למשחק מהשנה שחלפה…)ולא היה לי שום דבר בצבע כחול כהה…
אז בחרנו תחפושת של שמש.
כאנטיתזה ללילה.
שמש שגם יכולה לשיר את האריה של מלכת הלילה …

תחפושת של שמש –

• 

• 

• 

• 

למען הדיוק בפרסום, המצולמת כאן היא הבת השניה שלי, הצעירה יותר שהתחפשה לשמש שנים מספר אחרי אחותה.
להבדיל מאחותה, היא אף צולמה בתחפושת הזו…

כאמור, החלטתי לאלתר בזריזות תחפושת על בסיס שמלת תחפושת צהובה שהיתה לנו.
התחפושת הזו (כמו אגב, תחפושות אחרות) מתבססת על אביזרים.

שמש… איך מתחפשים לשמש???

דמויות ספציפיות (גם דמות אנימציה) יש להן מאפיינים גרפיים מסויימים שמגדירים ומאפיינים אותם. ככל שניצמד למאפיינים הללו בצורה אותנטית יותר, התחפושת תהיה מזוהה איתם יותר.
בדברים אבסטרקטיים (כמו שמש… שלה לפחות יש ביטוי פיזי) צריך לבסס את התחפושת על אסוציאציות בסיסיות שסביר שיעלו אצל רוב האנשים בקונוטציה הרלוונטית.
מה האסוציאציה הראשונית שלכם כשאתם חושבים על שמש?
אצלי, כמו בציור ילדים בגן (אבל בתלת מימד…):
כדור עם קרניים. גווני צהוב חמים.
האביזרים שירכיבו את התחפושת, יצאו מהאסוציאציה הבסיסית הזו.

אביזרים –

כמו בחיים גם בתחפושות. האקססוריז יעשו את התחפושת. שלא נדבר שלפעמים הם הם התחפושת.
היתרון הגדול של האביזרים הם המודולריות שלהם ונוחות השימוש בתחפושת כתוצאה מכך (תמיד אפשר לעשות כניסה מרשימה אבל לשים בצד את החלקים המסורבלים כשרוצים לרקוד…)
זה נכון לכל תחפושת, מושקעת או מאולתרת. כמות האקססוריז ורמת הדיוק והביצוע של האקססוריז הם אלה שיעשו את התחפושת.

גם בתחפושת שמש זו, שעשיתי באחה”צ אחד, האקססוריז הם התחפושת (וכל בגד בסיס שיראה לכם מתאים בגוון ובקווי המתאר, יתאים):
כתר קרניים
שרביט
שרשרת בעלת נוכחות
וזהו.
(איפור יקבל קטגוריה נפרדת. ובצדק!)

לצערי תהליך עשית התחפושת לא צולם בזמנו כך שאנסה לתת תאור מילולי לשלבים, כפי שאני עשיתי.
אין כאן נכון ולא נכון ואין דרך אחת. כל דרך שתבחרו היא טובה בוודאי אם אינכם מתחברים לאיך ולמה שאני עשיתי.
המבחן היחידי הוא מבחן התוצאה ושביעות הרצון שלכם ושל המתחפש/ת.

כתר קרניים:

הכתר, בדומה לזר פרחים, עשוי ממספר חתיכות תייל מתכת (כמספר הקרניים שתרצו שיצאו מהכתר) שבצידן האחד הן נשזרות לכתר וצידן השני חופשי וניתן לעיצוב.
את התייל השזור לכתר עם הקרניים היוצאות ממנו, עטפתי ברישול (דבר שתרם נפח לקרניים) בנייר קרפ צהוב כשבקצוות הפתוחים של התייל (סליחה, הקרניים…) מיקמתי חרוז או פונפון בצבע מתאים (פונקציה של מה שהיה לי בבית באותו הזמן).
ריכוך והגנת קצות התייל חשוב ביותר מסיבות בטיחותיות על מנת לא לפגוע חס וחלילה בסובבים.
אני בטוחה שמי שעיתותיו בידיו, יוכל למצא פתרון אלגנטי יותר מנייר קרפ, פונפונים וחרוזים אבל לצרכינו זה הספיק!

שרביט:

שרשרת בעלת נוכחות :

משום מה, כתר הקרניים והשרביט לא הספיקו לי והרגשתי צורך בעוד כתם דומיננטי של צהוב לתחושה חזקה יותר של שמש.
ניתן היה לבחור באותה מידה קישוטים לשמלה, חגורה דומיננטית, צווארון עם נוכחות (השרשרת נותנת מעט תחושה של צווארון…), סרטים מתנפנפים וככל שדמיונכם, כשרונכם והזמן מאפשרים לכם.
עם הזמן הקצוב שהיה לי, האסוציאציה הגראפית והחומרים שהיו זמינים לי בחרתי בשרשרת של כדורי קלקר צבועים באקריליק צהוב שתשלים את האימפקט החסר לי.

איפור של שמש –

לאיפור יש רכיב משמעותי בתחפושת.
עם ילד סבלני, מוצרי איפור טובים ומגוונים, דמיון וקצת מחסור בעכבות אתם יכולים להשתולל ולשדרג כל תחפושת שהיא.
(מאידך, יש ילדים שזה סיוט לאפר אותם. אז התחפושת צריכה לעמוד בפני עצמה גם ללא איפור!)
הגדולה שלי היתה (וזכתה) ללא איפור.
זה האיפור שעשיתי כשהקטנה היתה שמש…
תמיד אפשר לגוון ולשנות.
זה הכיף באיפור.

• 

• 

• 

לידיעתכם, דווקא התחפושת המאולתרת הזו, מכל התחפושות המושקעות שהגיעו אחריה, זכתה בתחרות תחפושות בפרס השווה מכולם (וקיבלה אותו ממלכת הלילה, פרס בפני עצמו!)
ללמדכם…

הפוסט הבא שאעלה לקראת יומולדת שנתיים לבלוג שלי, יהיה על ההדום ששיפצתי.
לצערי לא אספיק עד פורים להעלות תחפושות נוספות. אבל…
מבטיחה עד פורים שנה הבאה!

Related Images:

קיץ.
הילדים בחופשה.
עם ארועי סופשנה, תחילת החופש
וארוע מכעיס ומצער במשפחה (שחייב את מלא תשומת ליבי ואת כל האנרגיה הרגשית שלי), אין לי אנרגיה ליצור.
מכירים את זה? יש תקופות כאלה.
זה בדיוק הזמן ל”מוליכת הנשמות האבודות”.
בשבילי כתיבת הפוסט היא סוג של אסקפיזם
בשבילכם עוד רעיון לפורים. אף פעם הרי אין מספיק זמן לחשוב ולעשות תחפושת נכון?
אז החופש הגדול הוא זמן מצוין.
אתם במילא עם הילדים. חישבו על רעיון לתחפושת, הזמינו (מעליאקספרס או מאיבי?) או קנו את חומרי הגלפ הנחוצים קרוב לבית, או הכי טוב מחזרו חומרי גלם וכבר הקיץ הכינו תחפושות.
השנה לא תתפתלו בפורים בחוסר נוחות שלא הספקתם וגם תרחיקו את הילדים מהמסכים לזמן מה… 
וין וין סיטואשין, לא?

מוליכת הנשמות האבודות – תמונת השראה

בפוסט שתאר את התחפושת של מלכת שבא שלי סיפרתי על צלמת בריטית שמביימת ויוצרת את מושאי הצילום שלה ויוצרת פנטזיה מרהיבה בשביל סט צילומים. 
שמה Kirsty Mitchell וזה האתר שלה: 
https://www.kirstymitchellphotography.com/
נחשפתי לעבודותיה לפני שהכנתי את התחפושת הזו (שכפרוייקט בסדר גודל כזה, היתה הראשונה שלי) ועבודתה זו היתה ההשראה לתחפושת: (התמונה היא קישור לאתר)

אנחנו אהבנו את השם- מוליכת הנשמות האבודות… יש בו משהו מסתורי.
ולכן שמרנו עליו.
כשהבת שלי התחפשה בתחפושת זו, לפעמים היא קיצרה תהליכים עם חברים קשיי הבנה וקראה לתחפושת “סתיו” על מנת שלא תצטרך להסביר שוב ושוב את מהות התחפושת.
את התחפושת הזו עשינו עוד ב2013 ומאז היא עברה התאמה אחת ועתידה לעבור התאמה נוספת (הבנות מתארכות… והתחפושת פופולרית בגלל הנוחות שלה והזמינות שלה) 
כשעשיתי את התחפושת אפילו לא היתה לי מצלמה גרועה בטלפון הסלולרי והמחשבה לצלם את התהליך אפילו לא הנצה במחשבותי. אז אין צילומים. 
אנסה לתת לכם את כל האינפורמציה והקישורים הרלוונטיים שאני נעזרתי בהם.

בתחפושת הזו ניתן לשלב את הילדים הן בהדבקת העלים (אם הם גדולים מספיק להשתמש בדבק חם) 
וגם אם תרצו, ליצור מפתח מדס.
נראה לי שאפשר לבלות עם זה כמה שעות משותפות של עבודה יצירתית ופיסול בדס. המפתח הוא רק תרוץ.
כמובן שניתן לשלב אותם בקבלת ההחלטות בכל השלבים ולתת להם ולהעדפה שלהם ביטוי. אפשר לבחור איתם שאריות בדים, את האביזרים ואת החומרים איתם תעבדו. ככל שתשתפו אותם יותר, כל גיל בהתאם ליכולותיו, הם יהיו גאים יותר ומחוייבים יותר לתהליך.

נתחיל עם הגלימה של מוליכת הנשמות האבודות:

הגלימה היא החלק המרכזי והדומיננטי בתחפושת. כל השאר הם האקססוריז שיכולים להשתנות עם הזמן.
לרוב אני משתדלת לקנות שאריות בדים. במקרה זה צריך הרבה בד כך שעשיתי חישובים וקניתי את כמות הבד הדרושה לי בצבע שיתאים לעלי השלכת (ואל תשאלו אותי כמה. זה גם תלוי בגודל הגלימה שתתפרו וגם….זה היה לפני שנים. אני ממש לא זוכרת מספרים. תוציאו את הגזרה וחשבו לפי הגובה הרצוי לכם)
בחירת הבד היתה שילוב של שיקולים.
הבד צריך להיות רך וכבד מספיק (משמע כותנה קיצית טול, אורגנזה או בד נוקשה לא יתאימו כאן) על מנת שיפול היטב.
גם השיקול הכלכלי היה שיקול דומיננטי כאן. לא התכוונתי לקחת הלוואות בשביל לתפור את התחפושת.
(עם כל הכבוד, בכ”ז זו רק תחפושת…)
וכמובן הצבע, שהיה צריך להתאים במקרה זה לסקלת צבעים סתוית.
לשמחתי מצאתי בד שיתאים לכל הקריטריונים שמצד אחד הוא חלק ומצידו השני הוא פלפי…כמו פלנל.

---

(במאמר מוסגר, תחפושת שווה שעושים לבד בבית לרוב לא תהיה זולה יותר מתחפושת קנויה. אפילו יקרה יותר. אבל רק נסו להשוות את התוצר הסופי… שלא נדבר על הגאווה והכיף שבדרך…)
יתרה מזו, גם השנה אצטרך להוסיף בד (אחר…ההוא נגמר!) להקף שיפולי הגלימה מאחר ושתיהן כבר גבהו וגם פתיחת המכפלת שנעשתה בתיקון הקודם, אינה מספיקה. אצטרך לאלתר.
ו…כן, התחפושת הזו עדיין רלוונטית. אז לא אתחמק מזה.

---

אני חוזרת לגלימה.
אחרי חיפוש ברשת, מצאתי הדרכה לתפירת גלימה של כפה אדומה שמצאה חן בעיני והתאימה גם לי. והיתה לה גם גיזרה.
מה שהיה נחמד בגזרה הזו היה שהיא מחולקת לדפי A4 כך שניתן להדפיס אותה בחלקים במדפסת רגילה ואח”כ לחבר ולהתאים ולגזור את הבד.
אתם כמובן יכולים לשוטט ברשת ולדוג לכם גלימות אחרות. יש למכביר.
דאגו להתאים את אורך הגלימה לגובה הרלוונטי (עם מכפלת גדולה בשביל שתוכלו להאריך אם יהיה צורך)

תפירה-

עכשיו זה הזמן להוציא את מכונת התפירה ולתפור את הגלימה לפי ההוראות בקישור.
לצערי גם בזה אני לא יכולה לתרום מאחר ואיני זוכרת דגשים מאז. אבל העיקרון שאפשר לאלתר ואפשר להתאים זאת לצרכים שלנו, תופס תמיד.

ראוי לציין שבגזרת הגלימה הזו אין חורים יעודיים לידיים. את החורים הוספתי אני לפי הצרכים שלנו באמצעות חתך פשוט (לשמחתי, הבד אינו נפרם בקצוות חתך).

עלים-

את העלים (הרבה הרבה הרבה עלים) הזמנתי באיבי.  אלו הם עלי שלכת ממשי (מזוייף מן הסתם) ובמקרה הזה צריך מאות מהם. לא זוכרת כמה זה עלה בזמנו אבל היום ניתן לקנות חבילות של 100 עלים ב5-7 ש”ח. חפשו אולי ניתן להשיג כמויות גדולות במחיר אטרקטיבי.
בזמנו קניתי המון עלים. ועדיין נשארו לי לא מעט. אני שמחה על כך כי בכל שלב שיש צורך להאריך את הגלימה צריך גם עלים.

אגב, עלים הודבקו גם על נעלים ישנות שלי כדי להשלים את המראה והשתמשתי בעלים גם כדי לקשט משלוחי מנות ש”הגיעו” עם התחפושת.

---

הקישורים שהזמנתי ב2013 את העלים כבר ממזמן אינם רלוונטיים אבל אתם יכולים לכתוב באיביי (או בעליאקספרס) autumn silk leaves ולחפש את החבילות הכי משתלמות כלכלית.
קחו בחשבון את זמן המשלוח כך שהתחילו עם הזמנה זו (יענו, הזמינו לפני תפירת הגלימה)

---

את העלים חיברתי לגלימה עם אקדח דבק חם (תדאגו שיהיו לכם הרבה מקלות של דבק כי הם מתחסלים)
ניתן להדביק גם עם דבק בדים אבל זה דבק יקר יותר והשימוש בו איטי לאין ערוך. כן, ההדבקה תהיה איכותית יותר. ועדיין לא נראה לי מצדיק את ההשקעה גם בזמן וגם בכסף.

בפעם האחרונה שהארכתי את הגלימה, כבר הבת שלי היא זו שהדביקה את העלים עם אקדח דבק חם. כך היא גם היתה שותפה לעשיה וגם וחסכה לי את העבודה הזו שהיא טכנית מאד ורוטינית מאד.

בשביל לסבר את האוזן (והעין) וכדי שלא תצטרכו לחכות לסוף כדי לראות את הגלימה מוכנה –
שתי תמונות מ 2014 (לפני ואחרי מכפלת):
      
ותמונה אחת מ2017 לאחר פתיחת המכפלת לחלוטין
(אני יודעת… זה כבר קצת קצר מדי. חסרים כמה סמ’ לדעתי שלא השכלנו להוסיף מראש…):

כפי שאתם רואים, אני בחרתי לא לכסות את כל הגלימה בעלים (פונקציה של כמה עלים יש וכמה זמן וסבלנות יש כנגד מבחן התוצאה…).
אתם כמובן תמצאו מה נכון לכם.

אביזרים:

את העיקר יש כבר, אבל כולנו יודעים שהפרטים הם אלה שיסגרו ויתנו את הטאץ’ הסופי לתחפושת.

על אילו פרטים אנחנו מדברים? 

נעליים –

אלו נעליים ישנות שהדבקנו עליהן עם דבק חם עלים. ככה פשוט. אפשר אפילו פשוט יותר. בלי להדביק עלים כלל.

כפפות –

כפפות לבנות ארוכות. אביזר פורים שניתן לקנות בכל חנות צעצועים שמוכרים בה אביזרים ותחפושות לפורים.

מפתחות גדולים שתלויים על הצוואר –

למה מפתחות?
מוליכת הנשמות האבודות מוליכה אותן למקום קסום שהגישה אליו מוגבלת ומתאפשרת רק לבעלי מפתח מתאים… 🙂
אפשר להשתמש במפתחות של פעם, גדולים כאלה.
כיום אלו פריטים יקרים ואולי הם כבדים.
יש גם פותחנים בצורת מפתח שאפשר לתלות על הצוואר עם שרוך או שרשרת.
אנחנו הכנו מפתח גדול מדס לבן. יש ברשת הרבה תמונות. אפשר לבחור מפתח ציורי ולפסל אותו. ואחרי הייבוש אנחנו צבענו בזהב מיושן. יש הרבה צבעים מתכתיים. צריך רק לבחור לפי ההעדפה שלכם.

מוט הליכה –

המוט היה תוספת ספונטנית של הרגע האחרון. ענף ציורי של צמח שהתייבש, שבן זוגי מצא על הדרך.
באזור האחיזה קילפנו את גבעולי המשנה וליפפנו נייר דבק עבה שיהיה נח לאחוז.

למי שלא מוצא ענף ציורי על הדרך ורוצה לעשות מוט הליכה, ניתן להשתמש בגליל של בדים ולעצב אותו כרצונכם בהשראת תמונות שאהבתם מהאינטרנט.
בתחפושת של מלכת שבא הכנו מוט הליכה. מוזמנים לקחת משם את כל הפרטים הטכניים שמתאימים לכם.

וממש לקראת פורים-

וכשהכל מוכן לא נותר אלא לחכות לפורים שיגיע. וסביר מהר יותר ממה שנחשוב.
בפורים,
לאפר את הפנים בלבן (לא לשכוח קרם לחות קודם) להדגיש את העיניים בפס שחור ואת השפתיים באדום חזק. 
  
או …כל איפור אחר שיתאים לכם .

כך מוליכת הנשמות האבודות נראת אצלנו (בשתי הגרסאות הצעירה והבוגרת יותר):
ולמי שיתהה לגבי הנוף המשתנה…
זו עבודת פוטושופ של בן זוגי שיחייה שהחליט (בצדק רב) שיש לתת רקע ראוי לדמות.

מאחלת לכם חופשה נעימה ובטוחה עם הילדים.
ושלא יהיה לכם חם מדי…

Related Images:

פסח.
מה פיית יער קשורה לפסח? אולי אביב??
שאלה טובה.
אפילו הלארפ הרלוונטי שהיה אמור להיות עכשיו בפסח, נדחה לשנה הבאה. 
אז אין קשר. ואם יש הוא קלוש למדי וקשור אולי לעונה….לאביב.
פשוט הבטחתי, אז אני מעלה.
ואם תרצו דווקא קשר הדוק יותר לפסח, תפתחו פוסטים קודמים על כסאות.
תמיד צריך בערב פסח עוד כסאות…

נראה לי שיש פה כמה גבות שהתרוממו…
לארפ?? קוספליי מה זה? 
לארפ אלו ראשי תיבות של Live Action Role Playing והמשמעות של זה היא משחק תפקידים חי.
קוספליי זה צרוף של המילים costume play. משתמשים בקוספליי במסגרת לארפ.
השחקנים בלארפ משחקים דמות בתוך סיפור שהקוים הכלליים שלו מוגדרים מראש – תקופה, מקום, תרבות, קונפליקט. לרוב כדי לתת תחושת אמינות למשחק, המרחב ממש מעוצב בהתאם, כמו גם התלבושות והאביזרים (קוספליי).
 
כאן אני והתחפושת שלי מתחברות וכפי שאתם מבינים יצאנו כבר מהמסגרת המוגבלת של פורים.
הלארפ בעצם נותן סיבה ולגיטימציה (למבוגרים) להתחפש ולא רק בפורים.
אבל, זה כבר מגרש המשחקים של הגדולים. 
לא מעט כסף וזמן מושקעים כאן ורמת התחפושות בהתאם. במגרש הזה אני חובבנית מתחילה.

פיית יער

(לחיצה על תמונה תפתח אותה בשלמותה ותאפשר דיפדוף בין התמונות)

 

פיית היער שלי היא (בעיקר) הבת שלי בת ה15 שבשנה האחרונה החלה להתעניין ולשחק בלארפים.
זה החל מוקדם יותר במבוכים ודרקונים וב RD&D (בעיקר קרבות עם חרבות ספוג… ) כך שאם הילדים שלכם שם, דעו מה סביר שמחכה בהמשך.
כפי שהזכרתי, היה מתוכנן לארפ כלשהו בפסח והילדה שלי החליטה לצרף את שתי החגיגות יחדיו (יענו פורים ולארפ) וביקשה ממני כבר לפורים תחפושת שתשמש אותה גם בלארפ: פייה.
התחפושת הכי בנלית שיש. ואיכשהו, אנחנו נעשה ממנה תחפושת שווה.
מאחר ולא ממש ראינו בפיות של וולט דיסני השראה לדמות, חיפשנו כיוון אחר מעניין והחלטנו על פיית יער אחרי שמצאנו תמונות השראה בפינטרסט.
תוך כדי עיצוב התחפושת, הבת שלי גם עיצבה את הדמות שלה (תכונות אופי, העדפות…)
לתחפושת הזו יהיו מס’ מרכיבים:
1. כנפיים. כמובן
2. זר 
3. חצאית
4. אביזרים
5. שרוולון. שיתן מענה לימים קרירים.

מה החומרים והאביזרים שנצטרך בשביל תחפושת פיית יער:

• פרחים וצמחים מלאכותיים
• בלוטים, תרמילים, איצטרובלים…
• שאריות בדים בגווני ירוק וחום
• נצנצים (אבקת פיות….)
• בקבוקונים למילוי אבקת פיות.
• גרביונים או טייצים ירוקים
• חגורות
• צלופן בגוונים הרצויים.
• חוט ברזל עביד.
• מלחם+בדיל
• דבק ספרי
• אטב כביסה
• גופיה או שתיים בגוונים מתאימים

כנפיים:

את הכנפיים עושים מצלופן שמודבק ומהודק בחום על קונסטרוקצית מתכת.
תחילה אני מעבירה לנייר ולגודל אמיתי את מבנה הכנף (רק אחת. אין צורך בשניים מאחר והכנף סימטרית) בהתאם לתכנון של הבת שלי.
       

כל קו שיהיה חוט ברזל נפרד, אני צובעת בצבע שונה ומתחילה לעקם חוטי ברזל בהתאם לתבנית על הנייר. אני מדביקה אותם עם נייר דבק לנייר.
בתחילה את הקוים הדומיננטיים והמרכזיים עשיתי בחוט עבה יותר. מאחר והחוט העבה עביד פחות החלפתי אותו לחוט רגיל וכך היה הרבה יותר קל לעצב אותו. אזור החיבור הוא ממילא צומת למספר חוטי ברזל כך שאת החיזוק אני מקבלת בצורה אחרת.

את חוטי הברזל אני מלחימה בנקודות החיבור באמצעות מלחם (בהספק גבוה. לא 40W) ובדיל.

   

באותה הצורה עושים גם את הכנף השניה.
אני השתמשתי בחוט ברזל ארוך ורציף עבור הפסים המרכזיים בכנף לשתיהן. זה לא הכרחי אבל כך או כך, חשוב להשאיר מספיק חוט אקסטרא על מנת ליצור מנגנון חיבור לבגד.

כשהשלד מוכן, מגיע זמן הצלופן.
פורסים גליון צלופן גדול מספיק כדי לכסות כנף אחת, מרססים עליו דבק ספריי ומניחים עליו אחת מהכנפיים (עובדים עם כפפות כדי לא לגעת בדבק).
שוב מרססים ומניחים גליון צלופן נוסף.
    

על הכל מניחים משהו כבד ומשאירים לייבוש לכמה שעות.
לאחר שהדבק יבש מהדקים הכל באמצעות גיהוץ בטמפרטורה נמוכה. יש להקפיד על שימוש בחוצצים (כאן השתמשתי בנייר פרגמנט) על מנת לא להכתים את המשטח או את המגהץ בצלופן מומס.
     

וזה מה שקורה כשמגהצים את הצלופן בחום גבוה 🙁

כשמסיימים עם הגיהוץ, חותכים את שאריות הצלופן והכנפיים מקבלות את צורתן:

     

זה השלב בו אנו צריכים לבדוק איך נקבע ונחבר את הכנפיים כך שיהיו יציבות. עלו לא מעט רעיונות וחלקם אפילו נוסו ללא הצלחה, עד שמצאתי פתרון מבריק: קיבוע אטב כביסה לחוט האקסטרא (שלופף בסרט חבלנים) שיושחל דרך הגופיה ויתפס מאחורי הגופיה,  בטייץ, מתחת לחצאית.

הבת שלי הוסיפה קישוטים והדגשות לשלד המתכתי ו…וואלה. יש כנפיים.

חצאית ושרוולון:

בשביל חלקי התחפושת הזו אני משתמשת במכונת תפירה ובשאריות בדים בגווני ירוק וחום (פיית יער, זוכרים?).

חצאית:

כדי לתפור את החצאית השתמשתי בשאריות שנחתכו למשולשים שיצרו לי את אורך החצאית. (כפי שאתם רואים, אורך לא אחיד, דבר שנשמר בכוונה)

השאריות נתפרו זו לזו ויצרו מעין מעגל עם חור במרכזו.
הקף החור הוא בעצם הקף המותניים. בערך. יצרתי חגורה שהושחל בה גומי. היא חוברה להקף החור, עם כפתור. שניתן יהיה לפשוט את החצאית בקלות.

את השאריות המשולשות הארוכות למטה הרמתי ותפרתי עם פרח. כך הוספתי נפח ועניין לחצאית. האורך המשתנה אקראית נשמר.

שרוולון:

מאחר ופורים נמצא פחות או יותר בין עונות וצריך לתת מענה גם לימים קרירים החלטתי לתפור שרוולון. כזה שמאחור יהיה גבוה ולא יפריע לכנפיים ומקדימה אתפור תוספות בד שישלימו את המראה של השכבות עם האורך המשתנה בחצאית.
אבל רק בחזית.
 
וכך זה נראה מוכן:

הזר לראש פיית היער:

לפיית יער כפי שאנו מדמיינים יש תפקידי שימור ביער. משמע חוץ מפרחים יהיה במראה שלה רכיב של עלווה וגם בלוטים, תרמילי זרעים, אצטרובלים וכדומה.
אז אספנו מראש. והשתמשנו. בעיקר בזר לראש, אבל גם כאביזרים. תראו בהמשך.
 
את הצמחיה המלאכותית קנינו במקס סטוק במחלקת נוי. ניתן לקנות גם בעליאקספרס אבל היינו גבוליים מבחינת הזמן כך שלא רציתי לקחת סיכון.
גם את הזר בניתי על חוט ברזל כשלד. דבר שהתגלה כיעיל כשהיה צריך להקטין מעט את הזר (פשוט משכתי את קצה חוט הברזל והכל התכווץ מעט) יש לחוט ברזל יתרון נוסף, שאפשר לעצבו.
כך הזר נראה בסוף:
  

אביזרים:

האביזרים נותנים לתחפושת את הטאץ’ הסופי. הם נבחרו לפי אופי הדמות והם הלכה למעשה גם יתפקדו וישמשו את הדמות במסגרת משחק תפקידים (לארפ).
האביזרים שישלימו את המראה הם:

                        

• מספר חגורות שעליהן רוב האביזרים יתלו.
• כיס ונרתיק ששניהם נתפרו משאריות בדים וייתלו על חגורה
• בקבוקים לאבקת פיות (נצנצים) עם ידית שניתן להשחיל בה חגורה
• צבר תרמילי זרעים גדול (הדבקתי אותם זה לזה בדבק חם שלא יתפזרו)
• שרשראות לצוואר. עם בקבוקונים קטנים שמולאו באבקה צבעונית.
• תיק כתף קטן שנלבש אלכסונית (לכריך ולטלפון…בכל זאת זו פיית יער ששייכת למאה שלנו…)

זהו.
לא נותר אלא להתלבש להתאפר
  
ולהופיע ברבים
(אגב, בלארפ, שנמשך לפעמים יומיים שלושה, האיפור אינו פרקטי ומוותרים עליו)

נראה לי שבתחפושת הזו הצלחתי לעמוד גם בתנאי הנוסף שנראה לי הכרחי- שתהיה נוחה ושניתן יהיה לתפקד איתה. (טוב…נוחה יחסית לתחפושת, לא לפיז’מה, כן??) 

ואם להופיע ברבים, אז למה לא לשיר?
כאן הבת שלי שרה בהופעת הרכב האקפלה שלה.
ומפורים הישר לפסח. עוד כמה שעות כבר ליל הסדר.
מאחלת חג אביב שמח לכולכם.

Related Images:

הידעתם כי הטווס ממש מיילל? בדומה לחתולים?
ועוד, הידעתם כי הוא מסורבל אך בכל זאת יכול לעוף?
את אלה למדתי בכפר הירוק (הבת הגדולה שלי לומדת שם),
מעוז הטווסים הגדול בארץ (למיטב ידיעתי) בו הטווסים אשכרה מסתובבים חופשי בכל השטח.
לא פעם הטווסים מסתכלים עליך שם מלמעלה.
מלמעלה, פשוטו כמשמעו, מלמעלה – מענף של עץ ואז… סביר להניח שתעדיפו לעקוף את אותו העץ…
(מי שאמר שכשציפור מחרבנת עליך זה סימן של מזל, לא התכוון לטווס…)

כשהבת שלי התחפשה לטווס, בפורים 2015, היא עוד לא למדה שם. זה קרה מאוחר יותר. 
והבלוג שלי, שאוטוטו חוגג שנה, קרה מאוחר אפילו יותר מזה.
את זה אני כותבת כדי שתבינו למה אין כאן צילומים יעודיים שמלווים את עשיית התחפושת.
הצילומים שיש נעשו על מנת לעזור לנו בבניה. הם לא מיועדים במקור לתעד אותה.
אנסה (מן הסתם בהצלחה חלקית ביותר) לתאר זאת מילולית. לכל היותר, שילחו לי שאלות ואנסה לתת להן מענה או בתגובות או באופן אישי.

פרה תחפושת הטווס (או קדם תחפושת למי שלא מבין למה אני מדברת על פרות פתאום…)

באותה שנה היינו מאד חרוצים.
לא בכדי אני כותבת “היינו”. תחפושות אצלנו הן לרוב מבצע משפחתי ברמה זו או אחרת.
בתחפושת הזו יותר מאחרות, בן זוגי לקח חלק פעיל ודאג לרכיב הדינאמי בתחפושת.
משמע, הוא זה שממש בנה את המנגנון שמרים ומוריד את הזנב.
חוצמזה שהיינו חרוצים מאחר וקיבלנו החלטות כבר בקיץ.
זה איפשר לנו לתכנן ולהזמין מאיביי את כל החומרים (והיו לא מעט) שהיינו צריכים ובלי כל לחץ.
את תחפושת הטווס עשינו במקביל לתחפושת של התוכי (2 תחפושות לשתי בנותי…הגדול באותה שנה כבר “התחפש” לחייל) וגווני תחפושת הטווס היו הסיבה שבחרנו בארה היקינטונית כתוכי, מה שחסך חלק מהכפילויות בהזמנה. (לדוגמה, רצועות טול לחצאיות…)

ההזמנה שלנו  מאיביי כללה נוצות טווס, נוצות בכלל, רצועות טול לחצאיות, צעיפי נוצות וחגורת קרושה שתהיה בסיס לחצאית הטול ותסתיר את החגורה עליה הורכב מנגנון הרמת הזנב. 
פה בארץ קניתי מסכת קרטון שהיתה בסיס למסכת הטווס וכן שארית בד שהשתמשתי בו לשרוולון של הטווס (מזכירה לכם שבפורים לפעמים חם לפעמים קר. לרוב זה קורה הפוך לתחפושת שהכנתם…)

לעבודה:

מסכת הטווס:

לטווס יש מעין כתר נוצות וכמובן מקור.
אני החלטתי לשלב את שניהם במסכה
(שבמקרה זה חדי העין יראו שמותאמת למשקפיים).
המסכה במקור היא מסכת קרטון פשוטה בסיס ליצירה.
למסכה חיברתי אחד משני חלקים מסיכת קליפס שנראת כמו מקור והנה, יש לי כבר מקור.
כל השאר, כיד הדמיון הטובה עליכם.

 

 

שרוולון הטווס:

השרוולון היה תוספת מאוחרת וספונטנית כמענה למזג אויר קריר.
הוא נעשה מחתיכת בד קטיפה (שארית שמצאתי) ארוכה שקופלה לשניים לאורכה ונתפרה משני קצותיה כך שיוכלו לשמש כשרוולים.
בקצוות השרוולים ובאזור הצוואר נתפר צעיף נוצות תכלת.

     

 זנב הטווס:

כאן זה טיפה מורכב. אנסה להיות שיטתית בהסברי מאחר והתמונות שיש לי מהתהליך לא נועדו במקור לתעד אותו.
בסיס הזנב הוא כ4 שכבות של מן בד רשת עם חורים בצבע נייטראלי (במקרה שלנו צבע ירוק זית. חדי העין יוכלו להבחין בו בין נוצות הטווס)
בתוך הבד הזה מושחלות (ומקובעות בתפירה) בצורת מניפה נוצות הטווס. בכל שכבה הנוצות מסודרות בגובה שונה.

    
בצד בסיס המניפה מושחלים בכל שכבות הבד יחד 5 מוטות ברזל (חוט ברזל עבה יחסית שקשה לכופף אותו) בפיזור אחיד. (מוטות הברזל הללו נותנים לקונסטרוקציה הזו את הקשיחות)
בצד בסיס המניפה יש ליצור במוטות הברזל לולאה סגורה.

  

על לוח עץ חוברו 2 פלכים בצורת L עם חור לבורג ארוך ועבה למדי.
הבורג הושחל בפלך אחד, בלולאות כל מוטות הברזל המושחלים בבד (ובין אחד לשני מושחל חרוז על מנת שמוטות הברזל לא יצטמצמו) ובפלך השני ונסגר באמצעות אום.

 

לוח העץ חובר ללצידו האחד של קלסר ישן מבפנים (וביניהם הושחלה חגורה) וכך גם זנב הנוצות – על צידו השני של הקלסר (כך שלוח הקלסר יחפה על החיבורים כשהזנב פתוח).
נוצר לנו מן ציר שעליו מוטות הברזל (המושחלים בבד עם הנוצות) יכולים לנוע.

  

ועל מנת שהנוצות ישתפלו בצדדים חתכנו את הקלסר והשארנו חלק צר במרכז.

לא נותר לנו אלא למצא דרך באמצעותה ניתן יהיה להרים ולהוריד את הזנב.
את זה בן זוגי עשה באמצעות חוט דייגים שהושחל אף הוא בבד כך שהוא עטף את כל קצוות מוטות הברזל (סמוך לצד הרחב של המניפה)
משיכה בשני קצוות החוט תגרום לזנב להתרומם ושחרור קצוות החוט יגרום לזנב לרדת.
כל המנגנון הנ”ל חובר לחגורה רחבה שהוסתרה בקיפול הפנימי של הקרושה.

בקצוות החוט הושחלו חרוזים שניתן יהיה לתפוס אותם בקלות וגם הם מוקמו באזור החגורה.
מי שמעוניין לראות בסרטון את תהליך הפתיחה של הזנב – כאן

חצאית טול:

כאן יש סרטון הסבר בעברית איך להכין חצאית טול עם קרושה ובלי תפירה בכלל.
בדיוק כך אני הכנתי את החצאית. 
להבדיל, באזור האחורי (בזנב) אני השחלתי את הטול משני צידי הקרושה (למטה ולמעלה) וקיפלתי את הקרושה. כך נוצרה שכבה כפולה של חצאית שיש לה מטרה:

בין שני השכבות הללו של הקרושה המקופל, הכנסתי את החגורה שמחזיקה את מנגנון הרמת הזנב.

כך הרווחתי חצאית מעל הזנב כשהזנב למטה, ולא פחות חשוב, חצאית מתחת לזנב, כשהזנב מתרומם ונפתח.

       

זהו.

התחפושת מוכנה.
את התחפושת השלימו מכנסי טייץ’ שאף בקצוותיהן נתפר מן צעיף נוצות קטן יותר וחולצת טריקו עם שרוול ארוך(באותה שנה היה קר למדי) בגוון כחול כהה.
וכך זה נראה בסוף:

 

התמונות מתחלפות לבד. למי שהקצב איטי לו, מוזמן ללחוץ על התמונה ולהחליפה.

מאחלת לכולכם חג פורים שמח.

הזדרזתי להעלות תחפושות עד החג אבל לא כל התחפושות הועלו עדיין.
במשך הזמן אני מקווה שאעלה את כל התחפושות. מוזמנים לקראת פורים הבא (ומספיק זמן לפניו!!) להכנס ולקבל השראה וכיוונים לתחפושת משלכם.

 

Related Images: