הואיל והדלת שלי משתפצת מאד לאיטה ועדיין הידיים שלי מלוכלכות רוב הזמן מדבק
הואיל ופורים מתקרב ועדיין יש עוד תחפושות באמתחתי שעוד לא זכו לחשיפה,
אני משלבת את הנסיבות.
את תחפושת הפצוע אני שולפת מנבכי הזמן…
היא נוצרה (או שמא אולתרה?) כשהבן שלי, שהיום הוא כבר במחצית השניה של שנות העשרים שלו, היה בכיתה ז’או ח’ (מי זוכר? ;-)).
תחפושות מפעם לא זכו לתעוד של “תוך כדי” אבל במקרה זה, זו אחת התחפושות הכי מאולתרות שיש.
סומכת עליכם שתצליחו ללא שום בעיה להשלים את החוסרים הויזואליים של הדרך.

הפצוע… המציאות כנקודת המוצא שלנו.

טוב, תודה לאל, התחפושת ממש לא נאמנה למקור.
אבל במקרה הזה בהחלט המקור היה נקודת המוצא.
קצת רקע כדי שתבינו (ועל הדרך, אני מנצלת את ההזדמנות להתהדר בבכור שלי. זה לא אנושי לפספס הזדמנות כזו…)
הבן שלי הוא סייף. שנה לפני, היה אלוף הארץ לגילו.
בגלל זה ובגלל שהייתי אמא לא מנוסה דיה, נתתי לו לנסוע לתחרות למרות שנראה שהוא מפתח מחלה.
אתם יודעים…הוא לוחץ, המעמד מחייב, ואם זה סתם וירוסון קטנטן?…יש אקמול ש”מעלים” את כל הסימפטומים הבעייתיים ואודרוב… אפשר להשתתף בתחרות…
אבל מסתבר שזה לא בדיוק כך.

כשהגוף לא במיטבו ומנסים לדחוף אותו אל הקצה, הגוף נותן קונטרה.
מהתחרות הזו הבן שלי חזר ישר למיון. מכרע שבדרך כלל היה עובר בקלילות הסתיים הפעם עם מתיחה אקוטית בשריר הטוסיק שניטרלה אותו לחודשיים (ופחות או יותר סגרה את השנה הספורטיבית עבורו) ותודה לאל הצילה אותו מפציעה חמורה יותר.
מהארוע הזה יצאנו חכמים יותר ו…עם קביים (שהושאלו מיד שרה) לחודשיים!
הקביים האלה, שממילא היו כבר אורחים אצלנו, היו נקודת המוצא לתחפושת.

הלכה למעשה…מה צריך?

כאמור, קביים כבר יש לנו.
מה עוד?
בדים לבנים, חיתולי טטרה ישנים, תחבושות, תחבושות אלסטיות (אפשר ועדיף משומשות) רשתות חבישה (יש בגדלים שונים לאיברים שונים) פלסטרים (עדיף לא בצבע לבן, שיבלטו על התחבושת. כאן לנראות יש חשיבות עליונה מן הסתם) וכל מה שיזדמן לידיכם ונראה לכם רלוונטי.
אני השתמשתי גם בגלילי קרטון חתוכים על מנת לייצר תחושה של גבס אבל בדיעבד נראה לי שהתרומה שלהם לא היתה גדולה.

כמובן שאת החלק המאובזר ישלים איפור וצבע אקרילי או גועש או טושים שאפשר לצייר איתם על הגוף.
(אנחנו השתמשנו ועודנו משתמשים בטושים של ARTLINE מסוג MASSIMO שלא נמרחים, מחזיקים זמן רב ומתנקים בקלות עם כל מטלית לחה. יתרונות נוספים של הטושים הללו הם העובדה שהם אטומים, כמות ומגוון הצבעים שניתן להשיג וכן העובדה שיש לכל טוש שני צדדים צר ורחב)

תכלס…

לתחפושת הזו אין ממש הכנות מראש.
“מתלבשים” מתאפרים וזהו.
אפשר כמובן ללמוד קצת לפני, לראות תמונות ולנסות להתאמן ולחקות את המקור.
אני ניסיתי לפזר את הפציעות שיהיה להם ייצוג הולם בכל הגוף. בהחלט אין חובה.
חשוב שיהיה נח לתפקד ומעבר לזה כל מה שנראה לכם נכון.
אצל הבן שלי (חוץ מגוף של ספורטאי שלא היתה לו בעיה לחשוף על מנת להגדיל את שטח הפנים של הפציעות הפוטנציאליות) היה גם חוש דרמטי מפותח שבהחלט שידרג (זה לצערי לא ממש עובר בתמונות)

ואיך מאפרים את הפצוע?

גם כאן, אין כללים כתובים.
בפצעים מדממים נראה הרבה אדום חום וקצת שחור. חלקם על תחבושות (לכאורה נספגו בתחבושת), חלקם ליד תחבושות וחלקם עומדים בזכות עצמם.
למיטיבי לכת בתחום האיפור זו חגיגה שלמה…אפשר לצייר תפרים, פצעים פתוחים… גועל נפש במיטבו. אני לא שם ומסתבר שגם מה שכן עשינו, הספיק.
פנס בעין יהיה אפור וסגול. אפשר להגזים…זה פורים! כנ”ל עם מכות יבשות ושטפי דם.
ולסיום, אין פציעה שווה בלי איזו שן שבורה.
ויש לזה אפקט חזק בנראות.
שן שבורה יוצרים באמצעות צביעת שן בשחור. אם תצבעו את כל השן, זה יראה כאילו היא חסרה לחלוטין אם תצבעו חלק ממנה, היא תראה שבורה.
ככה פשוט. נסו ותראו את האפקט.

• 

• 

• 

• 

יש לציין התחפושת הפצוע הזו עד כדי כך הצליחה, עד שהבן שלי היה צריך להתאפק ולא לנצל פטורים למיניהם שהוצעו לו לנוכח מראהו המחריד….

כמה שנים מאוחר יותר, בביה”ס היסודי של אחיותיו, הונהג בביה”ס שבוע שלם של פורים בו בכל יום מתחפשים למשהו אחר, לפי נושאים. המשמעות של הנוהג הזה היא שתחפושת אחת, מושקעת ככל שתהיה, כבר לא מספיקה…
כל יום, במשך שבוע, צריך לאלתר משהו לפי קונצפט מוכתב מראש.
אני בהחלט יכולה להבין הורים שבשלב זה מגלגלים עיניים…
אצלנו, לעומת זאת, זו חגיגה. הבנות אוהבות להתחפש וכולנו בהחלט אוהבות את האתגר.
אחד הימים הללו הוקדשו לנושא זהירות בדרכים…
נחשו מה היתה התחפושת של הבת שלי באותו היום?

• 

• 

• 

• 

(ולמרות שהיא ממש לא אוהבת להתאפר, עדיין גם המראה שלה, הפחות מתאמץ, היה כנראה מספיק משכנע כי המורה הציעה לה פטור משיעור ספורט וגם שמישהו אחר יכתוב עבורה…מפתה, לא?)

מאחלת לכולכם הרבה הרבה בריאות.
תשמרו על עצמכם ואם כבר להיות פצועים, אז רק בכאילו, בפורים…

Related Images:

איתרע מזלו של הבן שלי (ואולי יש שיגידו כי התמזל מזלו…) והוא הראשון.
עליו למדתי. הכל.
וגם תחפושות.
עבורו התחלתי להכין תחפושות, כצורך, עם מענה מאולתר של אם חד הורית עובדת. תהליך הכנת התחפושות השתכלל והתרחב עם הזמן, ואחיותיו בהחלט הרוויחו מהנסיון המצטבר.
אז כך נראה שודד ים בן 7.

• 

• 

כל העבודה הסתכמה בציור וחיתוך גולגולת מלבד שחור, תפירה גסה על חולצת טריקו אדומה וחיבור מטבע שוקולד לעגיל קליפס.
כל השאר זה אביזרים: מטפחות, חרב וסכין (מסתבר שאלה החלקים הכי כיפיים בתחפושת…לנופף בכלי נשק. ולא רק לבנים. גם בנותי, שבאו אחריו, נהנו מהאקט הזה…קטונתי מלהבין) ורטיה לעין.
כמובן…גם איפור תומך (והבעה קשוחה ;-)…)

לימים (הרבה ימים…) אחותו הקטנה גם רצתה להיות שודד ים (ובהחלט לא שודדת ים! לפחות לא כזו עם מיני ומחשוף) כשכאן כבר ג’ק ספארו והסרט שודדי הקאריביים היו כבר קיימים ושמשו כמקור השראה:

וזאת שודד הים השני שלי במשפחה:

הואיל ואז (9 שנים אחורה…) עוד לא חשבתי על תעוד התהליך, אנסה לפרק ולהסביר לפי התמונות הקיימות.

תחפושת שודד הים הזו שלנו מורכבת מ:

• חליפה עיקרית בצבע אדום
• חולצה עם עיטור מלמלה
• גרביים ארוכות
• מגפיים משודרגות
• אביזרים: מטפחת כחגורה, כובע משודרג, חרב,רטיה והרבה תכשיטים זולים
• עיטורים לצמות

חליפה בצבע אדום:

החליפה האדומה היא רוב העבודה בתחפושת הזו. היא עשויה מחליפת טרנינג קפוצ’ון שהיתה כבר קטנה ובמקום למסור אותה הלאה, המרנו אותה לתחפושת:
את השרוולים הסרתי ופרמתי.
את הכובע פתחתי ויצרתי ממנו מעין צווארון מלחים.
את הריצ’רץ פרמתי
את רצועת הפטנט התחתונה בקפוצ’ון הסרתי.
את השרוולים שנפרמו, תפרתי לקפוצ’ון מלמטה על מנת להאריך אותו. ליצירת ווסט ארוך.
במקום ריצ’רץ, תפרתי ווים לסגירת הווסט. נתן בעיקר מראה תקופתי.
את המכנסיים קיפלנו פנימה עם גומי רך (כמו במדי צבא מעל נעליים גבוהות) מה שחשף את הגרביים הארוכות ונתן אף הוא מראה תקופתי.

חולצה עם עיטור מלמלה:

לי במקרה היו גם חולצת פסים (שיכולה להיות יעילה גם בתחפושות אחרות…) וגם גרביים עם פסים כך שהחלטתי לגייסם לתחפושת.
באותה המידה יכלו להיות לעזר חולצה וגרביים לבנות או אחרות לפי מה שיש בבית ולפי הויז’ן שלכם.
מאחר וחולצת טי שירט פשוטה לא היתה מספיק אמינה בעיני, החלטתי להוסיף עיטור צווארון או עניבה תקופתית של פעם (המאה ה-18). העניבה עשויה מן מלמלה שנקנתה לפי מטר בחנות בדים ונתפרה ביד כמקבץ, לאזור המחשוף בחולצה. אותנו, לצורך תחפושת שודד ים, זה סיפק.
כמובן שזה חרג מעט מהויז’ן הפראי של ג’ק ספארו, אבל זה התאים לנו.

מגפיים משודרגות:

נעליים הן תמיד נקודת תורפה של תחפושת. חשוב שיהיו נוחות ומתאימות למתחפש.ת. (ולרוב גם עמידות בגשם…) אבל מאידך…שיתאימו לתחפושת. לא תמיד שניהם הולכים יחד וצריך להתפשר.
במקרה זה עשיתי שימוש במגפיים שנקנו לצורך שימוש יום יומי והוספתי להן תוספת משארית בד דמוי עור שקופל פנימה והודק מבחוץ כך שהמגפיים עצמם לא נפגעו, חזרו לשימוש יומיומי לאחר פורים והתוספת (עם כל התחפושת) עברה לשודד הים השלישית אצלי במשפחה (ולמגפיים שלה…)

אביזרים:

האביזרים הנילווים הם אלה שיתנו את הטאץ’ הסופי לתחפושת. הם קובצו לאחר מחשבה להעשיר את הדמות:
כובע – קיבלנו כובע מבן דוד שהתחפש בעבר עם תחפושת קנויה. את הכובע הנ”ל שידרגנו עם סרט נוצות אדום ונוצות צבעוניות.
מתחת לכובע השתמשנו בסרט הפטנט שהוסר מהקפוצון והותאם לצרכינו, בתור סרט לשיער.

• 

• 

תכשיטים – כמו אצל אחיה, גם כאן השתמשנו במטבע שוקולד שחובר לקליפס של עגיל סבתא כעגיל שודדי ים.
שאר התכשיטים נקנו בחנות של פיצ’פקס. שרשראות נתלו בערמה על הצוואר וטבעות פוזרו על האצבעות .
וממש אי אפשר שודד ים בלי רטיה.
גם אם ג’ק ספארו היה בלעדיה (אף אחד לא מושלם…)

מטפחת – כאן משמשת כחגורה וכמקום זמין לחרב. כמובן שניתן להשתמש בחגורה ישנה. בהתאם לויז’ן הפרטי שלכם.
אותה תחפושת אצל שתי בנות. כל אחת מהן בחרה להשתמש בחגורת המטפחת אחרת:

• 

• 

ולסיום, מלא מלא צמות ורסטות שבתוכן שולבו חרוזים ונוצות או שעוצבו עם חוטים צבעוניים.
הכל הולך. תלוי בזמן ובחשק והמראה הכולל שתרצו.

לצורך התמונות השתמשנו בארגזי אוצר שהכנתי כתפאורה למסיבת יומולדת וגייסנו את התוכית שלנו דאז, קוקטילית בשם מישמיש, כתוכית פיראטים:

• 

• 

ומכיוון שיחד עם התחפושת מביאים גם משלוח מנות, גם הפעם עשינו משלוח בתוך בקבוק פלסטיק והפעם עיצבנו כתוכי. את מישמיש החלטנו להשאיר אצלנו…
(אין תמונה ספציפית אבל חדי העין יבחינו במשלוח שהשודד(ת) שלי מחזיקה מתחת ליד)

• 

• 

אז…החלטתם כבר למה הילדים יתחפשו בפורים?
גם אם עדיין לא,
עם התחפושת הזו לא תוכלו לפספס. גם אם היא הכי שחוקה שיש, היא כיפית וכל הילדים יאהבו אותה.
עד אז,
נתראה בתחפושת הבאה.
גם היא תהיה קלה להכנה ועדיין יהיה לה הטאץ’ האישי….

Related Images:

ממש עוד רגע מתחילה שוב שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים ושוב צריך להיפרד ולתת לקטנים שלנו הזדמנות לגדול ולהתבגר… כשאנחנו לא בסביבה.
זו פרדה בשבילם ולא פחות פרדה בשבילנו ההורים.
עם היד על הלב, מה תתנו כדי לתת לקטנים שלכם, סתם כך באמצע יום הלימודים, כמה נשיקות?

משהו קטן שעושים צ’יק צ’ק (ולא, אי אפשר לקנות את זה!)
מדברים שיש כמעט בכל בית.
משהו שיכול לעזור מעט להתגבר על הפרדה מהקטנים (וחשוב מזה, להם להפרד מכם, ההורים).
ואגב, גם לגדולים יותר, לא יזיק…
משהו שחשבתי עליו לפני שנים, כשהקטנות שלי היו באמת קטנות (ועד היום הן שומרות על זה…כמזכרת מאז) והקל על בנותי את הפרדה.
אני משתפת אתכם כי עבורינו בזמנו, הרעיון הזה עשה עבודה מעולה…
וגם כי זה רעיון מדליק!
🙂

נשיקה ועוד נשיקה ועוד נשיקה. שקיק של נשיקות.

נכון שאתם מכינים לקטנים תיק עם בקבוק מים, מוצצים, חיתול, בגדים להחלפה?
ולגדולים יותר, שהולכים לביה”ס היסודי, בקבוק מים, ארוחת עשר, קלמר? 
אז אפשר לתת להם גם שקית קטנה של נשיקות של אמא (או של אבא?).
לשימוש בזמן חרום. (ולא רק…)
כשממש מתגעגעים… ואמא או אבא עדיין לא בסביבה.
ותמיד ניתן למילוי חוזר לקראת מחר.

(אגב, אתם יכולים לעשות איתם שקיק של נשיקות קטנות שלהם. עבורכם. נראה לי שהם יאהבו את הרעיון ואת הסימטריה ואת העובדה שגם אתם תוכלו לקבל נשיקה שלהם כשתהיו רחוק מהם.)

מה זה שקיק של נשיקות ואיך עושים אותו?
הכי פשוט בעולם.
אבל תצטרכו להשתמש בשפתון.
אז אם אבות עושים זאת, דאגו לצלם את עצמכם עם שפתון.
בשביל שתהיה לכם הוכחת היתכנות או כדי שיום יבוא ותוכלו להראות לילדים מה הסכמתם לעשות עבורם.
או …שהם יוכלו לפדח אתכם יום אחד.
לבחירתכם.
(זה כמובן נכון גם לאמהות, אבל איכשהו, נראה לי שהאפקט של הצילום יהיה אחר)

מה צריך?

1. מדבקות.
   קטנות, גדולות, לבנות, צבעוניות. מה שיש בבית….
   אבל שיהיו חלקות. בלי ציורים.
   
2. שפתון.
   בהיר אם המדבקות כהות. כהה אם המדבקות בהירות. אדום זה קלאסי כמובן. אבל אפשר כל שפתון שיכול לשמש גם לאיפור אומנותי ולתחפושות.
   
3. שקית קטנה מאורגנזה, או נייר, או ניילון קטן עם פס סגירה. כל מה שיעשה את העבודה ויתן מקום (וכבוד!) לנשיקות שלכם.
   

כמה פשוט (באמת, אין פשוט מזה…) ככה חכם.

כדי להכין את הנשיקות צריך פשוט ל”נשק” כל מדבקה ומדבקה עם שפתון.
(זוכרים? לצלם!….בשביל הוכחות 😉 )
מדבקות כהות עם שפתון בהיר ומדבקות בהירות עם שפתון כהה. 
לגזור מסביב לכל מדבקה בנפרד (כל אחת מהמדבקות היא כעת נשיקה)
ולהכניס לשקית מיוחדת. שתהיה לא גדולה ושיהיה נח להכניס אותה לכיס אם הם ירצו שהנשיקות שלכם יהיו קרוב אליהם.

עדיף להשתמש בשקית שלא תתקלקל אם תרטב כדי שהקטנים לא יתבאסו.

וזהו.
כשתיפרדו מהם בגן או בביה”ס, תנו להם נשיקה על הלחי והדביקו להם עוד נשיקת מדבקה היכן שהם יבחרו.
הגידו להם שאם הם מתגעגעים, או מקבלים מכה או סתם רוצים נשיקה מאמא או מאבא אז שיבחרו להם נשיקה אחת מהשקיק וידביקו לעצמם – על החולצה, על הרגל, על היד. היכן שירצו.
וכשתבואו לאסוף אותם תספרו יחד את הנשיקות.
בבית, בערב, תחדשו את המלאי ליום חדש.

---

אגב, לגדולים יותר (כן, גם לאלה בתיכון וגם לאלה שכבר לובשים מדים. ורחמנא ליצלן גם לעזר שנגדנו, שלוקח/ת כריך לעבודה…) אפשר להוסיף מדבקה עם נשיקה, או ברכה, או ציטוט (כל יום משהו אחר כדי שיהיה מעניין…) לעטיפת הכריך של ארוחת העשר.
מבטיחה לכם שזה יעשה להם את היום טיפה טוב יותר ומחוייך יותר.

---

עם הזמן הם יזדקקו לפחות ופחות נשיקות מודבקות, אבל הם יזכרו את הנשיקות שהיו איתם.
הקטנה שלי שומרת עד היום את השקיק עם הנשיקות שנשארו לה מפעם…
דהויות, אבל הן שם.

 

 

 

Related Images:

קיץ.
הילדים בחופשה.
עם ארועי סופשנה, תחילת החופש
וארוע מכעיס ומצער במשפחה (שחייב את מלא תשומת ליבי ואת כל האנרגיה הרגשית שלי), אין לי אנרגיה ליצור.
מכירים את זה? יש תקופות כאלה.
זה בדיוק הזמן ל”מוליכת הנשמות האבודות”.
בשבילי כתיבת הפוסט היא סוג של אסקפיזם
בשבילכם עוד רעיון לפורים. אף פעם הרי אין מספיק זמן לחשוב ולעשות תחפושת נכון?
אז החופש הגדול הוא זמן מצוין.
אתם במילא עם הילדים. חישבו על רעיון לתחפושת, הזמינו (מעליאקספרס או מאיבי?) או קנו את חומרי הגלפ הנחוצים קרוב לבית, או הכי טוב מחזרו חומרי גלם וכבר הקיץ הכינו תחפושות.
השנה לא תתפתלו בפורים בחוסר נוחות שלא הספקתם וגם תרחיקו את הילדים מהמסכים לזמן מה… 
וין וין סיטואשין, לא?

מוליכת הנשמות האבודות – תמונת השראה

בפוסט שתאר את התחפושת של מלכת שבא שלי סיפרתי על צלמת בריטית שמביימת ויוצרת את מושאי הצילום שלה ויוצרת פנטזיה מרהיבה בשביל סט צילומים. 
שמה Kirsty Mitchell וזה האתר שלה: 
https://www.kirstymitchellphotography.com/
נחשפתי לעבודותיה לפני שהכנתי את התחפושת הזו (שכפרוייקט בסדר גודל כזה, היתה הראשונה שלי) ועבודתה זו היתה ההשראה לתחפושת: (התמונה היא קישור לאתר)

אנחנו אהבנו את השם- מוליכת הנשמות האבודות… יש בו משהו מסתורי.
ולכן שמרנו עליו.
כשהבת שלי התחפשה בתחפושת זו, לפעמים היא קיצרה תהליכים עם חברים קשיי הבנה וקראה לתחפושת “סתיו” על מנת שלא תצטרך להסביר שוב ושוב את מהות התחפושת.
את התחפושת הזו עשינו עוד ב2013 ומאז היא עברה התאמה אחת ועתידה לעבור התאמה נוספת (הבנות מתארכות… והתחפושת פופולרית בגלל הנוחות שלה והזמינות שלה) 
כשעשיתי את התחפושת אפילו לא היתה לי מצלמה גרועה בטלפון הסלולרי והמחשבה לצלם את התהליך אפילו לא הנצה במחשבותי. אז אין צילומים. 
אנסה לתת לכם את כל האינפורמציה והקישורים הרלוונטיים שאני נעזרתי בהם.

בתחפושת הזו ניתן לשלב את הילדים הן בהדבקת העלים (אם הם גדולים מספיק להשתמש בדבק חם) 
וגם אם תרצו, ליצור מפתח מדס.
נראה לי שאפשר לבלות עם זה כמה שעות משותפות של עבודה יצירתית ופיסול בדס. המפתח הוא רק תרוץ.
כמובן שניתן לשלב אותם בקבלת ההחלטות בכל השלבים ולתת להם ולהעדפה שלהם ביטוי. אפשר לבחור איתם שאריות בדים, את האביזרים ואת החומרים איתם תעבדו. ככל שתשתפו אותם יותר, כל גיל בהתאם ליכולותיו, הם יהיו גאים יותר ומחוייבים יותר לתהליך.

נתחיל עם הגלימה של מוליכת הנשמות האבודות:

הגלימה היא החלק המרכזי והדומיננטי בתחפושת. כל השאר הם האקססוריז שיכולים להשתנות עם הזמן.
לרוב אני משתדלת לקנות שאריות בדים. במקרה זה צריך הרבה בד כך שעשיתי חישובים וקניתי את כמות הבד הדרושה לי בצבע שיתאים לעלי השלכת (ואל תשאלו אותי כמה. זה גם תלוי בגודל הגלימה שתתפרו וגם….זה היה לפני שנים. אני ממש לא זוכרת מספרים. תוציאו את הגזרה וחשבו לפי הגובה הרצוי לכם)
בחירת הבד היתה שילוב של שיקולים.
הבד צריך להיות רך וכבד מספיק (משמע כותנה קיצית טול, אורגנזה או בד נוקשה לא יתאימו כאן) על מנת שיפול היטב.
גם השיקול הכלכלי היה שיקול דומיננטי כאן. לא התכוונתי לקחת הלוואות בשביל לתפור את התחפושת.
(עם כל הכבוד, בכ”ז זו רק תחפושת…)
וכמובן הצבע, שהיה צריך להתאים במקרה זה לסקלת צבעים סתוית.
לשמחתי מצאתי בד שיתאים לכל הקריטריונים שמצד אחד הוא חלק ומצידו השני הוא פלפי…כמו פלנל.

---

(במאמר מוסגר, תחפושת שווה שעושים לבד בבית לרוב לא תהיה זולה יותר מתחפושת קנויה. אפילו יקרה יותר. אבל רק נסו להשוות את התוצר הסופי… שלא נדבר על הגאווה והכיף שבדרך…)
יתרה מזו, גם השנה אצטרך להוסיף בד (אחר…ההוא נגמר!) להקף שיפולי הגלימה מאחר ושתיהן כבר גבהו וגם פתיחת המכפלת שנעשתה בתיקון הקודם, אינה מספיקה. אצטרך לאלתר.
ו…כן, התחפושת הזו עדיין רלוונטית. אז לא אתחמק מזה.

---

אני חוזרת לגלימה.
אחרי חיפוש ברשת, מצאתי הדרכה לתפירת גלימה של כפה אדומה שמצאה חן בעיני והתאימה גם לי. והיתה לה גם גיזרה.
מה שהיה נחמד בגזרה הזו היה שהיא מחולקת לדפי A4 כך שניתן להדפיס אותה בחלקים במדפסת רגילה ואח”כ לחבר ולהתאים ולגזור את הבד.
אתם כמובן יכולים לשוטט ברשת ולדוג לכם גלימות אחרות. יש למכביר.
דאגו להתאים את אורך הגלימה לגובה הרלוונטי (עם מכפלת גדולה בשביל שתוכלו להאריך אם יהיה צורך)

תפירה-

עכשיו זה הזמן להוציא את מכונת התפירה ולתפור את הגלימה לפי ההוראות בקישור.
לצערי גם בזה אני לא יכולה לתרום מאחר ואיני זוכרת דגשים מאז. אבל העיקרון שאפשר לאלתר ואפשר להתאים זאת לצרכים שלנו, תופס תמיד.

ראוי לציין שבגזרת הגלימה הזו אין חורים יעודיים לידיים. את החורים הוספתי אני לפי הצרכים שלנו באמצעות חתך פשוט (לשמחתי, הבד אינו נפרם בקצוות חתך).

עלים-

את העלים (הרבה הרבה הרבה עלים) הזמנתי באיבי.  אלו הם עלי שלכת ממשי (מזוייף מן הסתם) ובמקרה הזה צריך מאות מהם. לא זוכרת כמה זה עלה בזמנו אבל היום ניתן לקנות חבילות של 100 עלים ב5-7 ש”ח. חפשו אולי ניתן להשיג כמויות גדולות במחיר אטרקטיבי.
בזמנו קניתי המון עלים. ועדיין נשארו לי לא מעט. אני שמחה על כך כי בכל שלב שיש צורך להאריך את הגלימה צריך גם עלים.

אגב, עלים הודבקו גם על נעלים ישנות שלי כדי להשלים את המראה והשתמשתי בעלים גם כדי לקשט משלוחי מנות ש”הגיעו” עם התחפושת.

---

הקישורים שהזמנתי ב2013 את העלים כבר ממזמן אינם רלוונטיים אבל אתם יכולים לכתוב באיביי (או בעליאקספרס) autumn silk leaves ולחפש את החבילות הכי משתלמות כלכלית.
קחו בחשבון את זמן המשלוח כך שהתחילו עם הזמנה זו (יענו, הזמינו לפני תפירת הגלימה)

---

את העלים חיברתי לגלימה עם אקדח דבק חם (תדאגו שיהיו לכם הרבה מקלות של דבק כי הם מתחסלים)
ניתן להדביק גם עם דבק בדים אבל זה דבק יקר יותר והשימוש בו איטי לאין ערוך. כן, ההדבקה תהיה איכותית יותר. ועדיין לא נראה לי מצדיק את ההשקעה גם בזמן וגם בכסף.

בפעם האחרונה שהארכתי את הגלימה, כבר הבת שלי היא זו שהדביקה את העלים עם אקדח דבק חם. כך היא גם היתה שותפה לעשיה וגם וחסכה לי את העבודה הזו שהיא טכנית מאד ורוטינית מאד.

בשביל לסבר את האוזן (והעין) וכדי שלא תצטרכו לחכות לסוף כדי לראות את הגלימה מוכנה –
שתי תמונות מ 2014 (לפני ואחרי מכפלת):
      
ותמונה אחת מ2017 לאחר פתיחת המכפלת לחלוטין
(אני יודעת… זה כבר קצת קצר מדי. חסרים כמה סמ’ לדעתי שלא השכלנו להוסיף מראש…):

כפי שאתם רואים, אני בחרתי לא לכסות את כל הגלימה בעלים (פונקציה של כמה עלים יש וכמה זמן וסבלנות יש כנגד מבחן התוצאה…).
אתם כמובן תמצאו מה נכון לכם.

אביזרים:

את העיקר יש כבר, אבל כולנו יודעים שהפרטים הם אלה שיסגרו ויתנו את הטאץ’ הסופי לתחפושת.

על אילו פרטים אנחנו מדברים? 

נעליים –

אלו נעליים ישנות שהדבקנו עליהן עם דבק חם עלים. ככה פשוט. אפשר אפילו פשוט יותר. בלי להדביק עלים כלל.

כפפות –

כפפות לבנות ארוכות. אביזר פורים שניתן לקנות בכל חנות צעצועים שמוכרים בה אביזרים ותחפושות לפורים.

מפתחות גדולים שתלויים על הצוואר –

למה מפתחות?
מוליכת הנשמות האבודות מוליכה אותן למקום קסום שהגישה אליו מוגבלת ומתאפשרת רק לבעלי מפתח מתאים… 🙂
אפשר להשתמש במפתחות של פעם, גדולים כאלה.
כיום אלו פריטים יקרים ואולי הם כבדים.
יש גם פותחנים בצורת מפתח שאפשר לתלות על הצוואר עם שרוך או שרשרת.
אנחנו הכנו מפתח גדול מדס לבן. יש ברשת הרבה תמונות. אפשר לבחור מפתח ציורי ולפסל אותו. ואחרי הייבוש אנחנו צבענו בזהב מיושן. יש הרבה צבעים מתכתיים. צריך רק לבחור לפי ההעדפה שלכם.

מוט הליכה –

המוט היה תוספת ספונטנית של הרגע האחרון. ענף ציורי של צמח שהתייבש, שבן זוגי מצא על הדרך.
באזור האחיזה קילפנו את גבעולי המשנה וליפפנו נייר דבק עבה שיהיה נח לאחוז.

למי שלא מוצא ענף ציורי על הדרך ורוצה לעשות מוט הליכה, ניתן להשתמש בגליל של בדים ולעצב אותו כרצונכם בהשראת תמונות שאהבתם מהאינטרנט.
בתחפושת של מלכת שבא הכנו מוט הליכה. מוזמנים לקחת משם את כל הפרטים הטכניים שמתאימים לכם.

וממש לקראת פורים-

וכשהכל מוכן לא נותר אלא לחכות לפורים שיגיע. וסביר מהר יותר ממה שנחשוב.
בפורים,
לאפר את הפנים בלבן (לא לשכוח קרם לחות קודם) להדגיש את העיניים בפס שחור ואת השפתיים באדום חזק. 
  
או …כל איפור אחר שיתאים לכם .

כך מוליכת הנשמות האבודות נראת אצלנו (בשתי הגרסאות הצעירה והבוגרת יותר):
ולמי שיתהה לגבי הנוף המשתנה…
זו עבודת פוטושופ של בן זוגי שיחייה שהחליט (בצדק רב) שיש לתת רקע ראוי לדמות.

מאחלת לכם חופשה נעימה ובטוחה עם הילדים.
ושלא יהיה לכם חם מדי…

Related Images: