הגענו לשלב של מילוי הספה (נשמע לי כמו חלק ממתכון…לא התאפקתי…)
בסוף השלב הזה הספה כבר תראה כמו ספה.
מבטיחה לכם.

להזכירכם את השלב הקודם,
של הרצועות והקפיצים סיימנו כשכל הקפיצים תפורים לרצועות המתוחות וקשורים ביניהם:

למי שמעוניין להיזכר בשלב פרוק הספה והוצאת המילוי הקודם של הספה (השלב שממנו בעצם למדתי איך למלא את הספה בחזרה…) מוזמן לחזור לפוסט “פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ”

מרכיבי מילוי הספה:

גליל יריעת יוטה. הגודל של החתיכה תותאם לחלק הרלוונטי.

 

 

 

 

שערות קוקוס או עשב ים

 

 

 

 

יריעת כותנה (צמר גפן)

 

 

 

 

 בד כותנה זול (נקנה פה בארץ)

 

 

 

 

יריעת אקרילן. (להשלמות במקום צמר גפן)

 

 

 

 

חוט פשתן. זה החוט שהשתמשתי בו לקשירת הקפיצים. לצורך תפירת המילוי הייתי צריכה חוט דק יותר. השתמשתי בחוט כותנה שפרקתי מהספה וכן בחוט הזה שפרקתי ל3 גלידים והשתמשתי בכל חלק כחוט נפרד.

 

 

 חוט שעווה.
מזכיר קצת חוט דנטלי. חוט חזק מאד ועמיד מאד. מיועד לריפוד ולקפיטונאג’.

 

הכלים בהם עשיתי שימוש בחלק הזה של מילוי הספה היו בעיקר מחטי הרפדים, אקדח הסיכות החשמלי מספריים וסכין חיתוך.

מושב הספה:

• שלב 1 – כיסוי הקפיצים הקשורים ביריעת יוטה

יריעת היוטה נחתכה באורך הרצוי לפי מדידה. כפי שאתם רואים, רוחב היריעה גדול מהנחוץ אולם אשתמש ברוחב הנוסף על מנת לסגור ולהקשיח את המילוי הנוסף על סף הספה.
היריעה מחוברת לשלד באמצעות אקדח הסיכות כאשר את יתרת הבד אני מקפלת פנימה. אם אגזור, השוליים עלולים להיפרם. ממילא לא יראו דבר. הכל הכל יכוסה בשכבות ועוד שכבות…

---

שימו לב!
האזורים בשלד שאנחנו נועצים בהם סיכות או מסמרים הם רק האזורים ללא הפיתוחים, האזורים שלא נצבעו בפוליטורה. האזורים שנצבעו בפוליטורה הם חשופים ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם!

---

• שלב 2 – עיבוי סף הספה. מילוי בשערות קוקוס

בסף הספה יש לתת יותר תמיכה ויותר מילוי. ממלאים בשערות קוקוס בצפיפות ותופרים ליוטה.

 

 

 

 

 

את רוחב יריעת היוטה שנותרה מקפלים על המילוי, סוגרים ומעצבים.

 

 

 

---

 

בחירת המחט לעבודה מתוך הסט, תלויה בכם לפי האופי התפירה והנוחות שלכם. אני ניסיתי מס’ מחטים עד שהתבייתתי על מה שנח לי. (מה שיכול להשתנות גם משלב לשלב) במקרה הזה השתמשתי במחט שמיועדת ליוטה. לא בכדי כנראה…

---

• שלב 3 – כיסוי כל שטח המושב בשערות קוקוס

מימין יש תמונה של חומר המילוי לפני שנתפר והודק ליוטה.
משמאל יש תמונה לאחר התפירה.
חומר המילוי נתפר ומהודק ליוטה בשיטתיות מסוימת לבחירתכם עד שכל השטח מכוסה:

 

• שלב 4 – הנחת יריעת צמר גפן וסגירה בבד

 על שערות הקוקוס מניחים יריעה של צמר גפן (עדין ונעים יותר. ממתן את ה”גסות” של שערות הקוקוס). מסירים עודפים (במקרה שלי קיבלתי בטעות יריעה קצרה משהזמנתי. הואיל ודמי המשלוח גבוהים ולא היה משתלם להזמין עוד, “התקמצנתי” ככל שיכולתי על יריעת צמר הגפן. ניצלתי אותה עד תום באזורים בהם יש מגע עם הגוף באזורים פחות חשובים נעזרתי ביריעת אקרילן שקניתי כאן בארץ (בחנויות בדים או יצירה. נקנה לפי מטר)

 

מעל יריעת צמר הגפן הנחתי בד כותנה זול, הצמדתי אותו לשלד העץ באקדח סיכות ותפרתי אותו למילוי. (עם מחט אחרת…)
חייבת להודות שבדיעבד, נראה לי שדילגתי בעוונותיי על שלב…

לפי ההדרכה הזו, נראה שיש להניח יריעת יוטה על שערות הקוקוס ואותה לתפור. רק לאחריה יש לשים שכבת מילוי עדינה יותר (אצלי צמר גפן, שם משהו אחר) ועליה בד…
ניחא…שיהיה לפעם הבאה.
גם בלי השכבה הזו הספה שלי נראית מצוין ומתפקדת (בינתיים??) לא פחות טוב.
על כל פנים, גם בשלב הזה חיזקתי את סף הספה, המשכתי אותו כתפר היקפי ותפרתי עוד  תפר היקפי נוסף במושב.
להבנתי, התפרים הללו כמו תפרים בשמיכה, שומרים את המילוי במקומו ולא מאפשרים לו לנדוד ממקום למקום. לאור זה, אולי אפילו רצוי להוסיף עוד תפרים…

הבד הלבן הוא השלב האחרון לפני בד הריפוד. את המושב סיימתי. אני עוברת למשענת הספה ולמשענות הצד, שהם מורכבים פחות מאשר המושב  (שצריך לשאת משקל).

גב הספה:

• שלב 1 – מתיחת הרצועות

גם על גב בספה מופעל כוח (תוך כדי השענות) כך שגם כאן יש צורך במערך תומך – מתיחת רצועות.
מתיחת הרצועות נעשית בצורה דומה למתיחת הרצועות על המושב. גם כאן יש שתי וערב, גם כאן הרצועות מוצמדות באמצעות אקדח הסיכות, נמתחות, מהודקות בצד השני ונחתכות. גם כאן עשיתי שימוש ברצועות שפורקו מהספה והיו עדיין טובות (וארוכות מספיק).

שימו לב, כאן הבר התחתון אליו מוצמדות הרצועות, מוסתר כולו בתוך משענת הגב לכן ניתן ללפף את הרצועות סביבו, לחזק את המתיחה ולהגדיל את שטח המגע.

 

 

ועל מנת למתן את תחושת העץ בגב (המוט האנכי שעובר במרכז המשענת) אוסיף ספוג בין המוט לרצועות.
מימין לפני מתיחת רצועות הרוחב ומשמאל אחרי.

 

• מילוי משענת הגב

מילוי משענת הגב תעשה על פי אותו השיכוב שנעשה במושב אלא שכאן זה דו צדדי. את החלק הקדמי אעשה עכשיו והחלק האחורי אף אם יורחב כאן, יעשה בהמשך לאחר הקפיטונאג’, משמע לאחר הוספת בד הריפוד והכפתורים (הפינישים)

החלק הקדמי:

• יריעת יוטה על הרצועות אליה המילוי ייתפר:

 

 

 

 

• שערות קוקוס שיתפרו בצורה שיטתית ליוטה:

 

 

 

• שכבת יריעת צמר גפן על שכבת שערות הקוקוס (ללא תמונה).
• בד כותנה זול שסוגר על כל שכבות מילוי הספה. מחובר לשלד באמצעות אקדח סיכות ונמתח מטה, מתלפף סביב הבר התחתון ומהודק גם כאן באמצעות אקדח סיכות.

החלק האחורי:

כאמור, החלק הזה מפורט אולם נעשה רק בסוף לאחר ריפוד המושב ומתיחת בד הריפוד על החלק הקדמי של המשענת וכן ביצוע הקפיטונאג’ (הכפתורים השקועים במילוי ומהודקים לרצועות).
כאן כבר אין צורך ביריעת יוטה נוספת כבסיס, שערות הקוקוס יהודקו לרצועות וליוטה הקיימת (שהונחה על הרצועות בצד הקידמי).
על שערות הקוקוס תפורה בגסות (על מנת שתישאר במקומה) יריעת צמר גפן.
וכאן, ללא בד כותנה מתווך, מותחים ישירות את בד הריפוד (פרוט בחלק האחרון של הפינישים)

משענות צד:

מילוי הצדדים, הן בחלק הפנימי והן בחיצוני נעשה באופן זהה למשענת, ללא החלק של הרצועות.       

בצדדים, בחלק החיצוני, השתמשתי ביריעת אקרילן במקום ביריעת צמר גפן (מפאת מחסור בחומר…)

אחרי הכל, כך הספה נראית בסוף השלב הזה:

נכון שצדקתי והיא כבר נראית כמו ספה?
אם תשאלו אותי, בשלב הזה, בסוף מילוי הספה, כבר התחלתי להתרגש.
אבל השלבים הכי כיפיים (אלה שבהם נותנים לספה אופי וטאצ’ אישי) עוד לפנינו…

תישארו איתי,
בשלב הבא אתעסק בעיקר עם ג’ינס, תפירה ומכונת תפירה…

Related Images:

למי מכם שעוד לא קרא ומעוניין לדעת איך הכל התחיל (ואיך נגמר…) ואיזה שלבים נעבור בדרך-
מוזמנים להכנס לפוסט המקדים:
“ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל…”
למי שמעונין להתחיל ישר מהתכלס, מוזמן להתרווח. זה לא יהיה קצר.
הפוסט הזה יעסוק רק בפרוק והפשטת הספה (וגם הוא כשלעצמו ארוך למדי).
שאר התהליך יגיע בפוסטים עתידיים.

אז זו הספה במרפסת שלנו.
לשמחתי אני בפיתחה של העונה היבשה והיא תוכל להשאר במרפסת.
רוב התהליך (המגעיל והמלוכלך לפחות) יתבצע כאן מתחת לכיפת השמים (או מתחת לסוכך הזרועות שלנו) .

השלב הכי קשה זה הרגע לפני שמתחילים. כמו השניה לפני שקופצים למים. בפרט שמעולם עוד לא עשיתם את מה שאתם הולכים לעשות. דרך לא נודעת.
להבדיל (במידה מסויימת) מכל עבודה אחרת,
את הספה הזו עשיתי מבלי שום מושג הקטן שבקטנים לאן אגיע בסוף.
יותר מזה, לא ידעתי כלל מה יזדמן בדרכי בהמשך.
החלטתי פשוט להתחיל. לעבוד צעד צעד ואם צריך בצעדי טיפ טופ ולהתמודד (וללמוד) עם כל שלב תוך כדי.
הסיבה המקורית שצילמתי את כל התהליך היא לא הבלוג הזה שעדיין לא היה קיים אפילו לא כרעיון. הסיבה היתה שאוכל לשחזר מאיך שהספה היתה, איך היא צריכה להיות.
חשוב היה לי להזכר בשלבים, בשכבות ובשכבות כשאבנה הכל מחדש.

הספה – פרוק. מתחילים בשיפוץ:

לוקחים אויר (במקרה זה היתה לזה חשיבות כפולה מאחר והספה לא היתה ריחנית במיוחד, בלשון המעטה) הופכים את הספה ומתחילים:

1. הוצאת מסמרים וסיכות מתחתית הספה:

החלטתי להתחיל בעבודה פשוטה מאד, עבודה שחורה.
להוציא מסמרים וסיכות מהעץ, לשחרר את רצועות היוטה הקרועות ולשחרר את כל הקשרים והקישורים שחיברו את הקפיצים ומיקמו אותם על הרצועות.
אחת ההחלטות העקרוניות שלי היו שבשלב זה, למרות כל הגועל נפש, איני זורקת דבר.
כולל את המסמרים שאני מחלצת מהעץ והחוט איתו קשרו את הקפיצים.
מהכל אוכל ללמוד בהמשך ואולי בחלק מהדברים ניתן יהיה לעשות שימוש חוזר.

בשלב זה השתמשתי עם כלים שיש לי בבית:  פלייר אף ארוך, מברגים וצבת.
אם יש ברשותכם צבת עם קפיץ, אפילו טוב יותר, זה יקל על העבודה.

עקרונית יש לרפדים מכשיר יעודי להוצאת מסמרים וכן מכשיר להוצאת סיכות  אבל בשלב זה אני מסתדרת עם מה שיש.
יהיו לי מספיק הוצאות בהמשך.
חשוב לי להוציא את כל המסמרים וכל הסיכות והתהליך הנ”ל לוקח לא מעט זמן.
יתרה מכך אני גם מצליחה להשרט ולהפצע ויום למחרת אני הולכת לעשות חיסון טטנוס.
אין לי מושג היכן הספה הזו היתה בעבר ומן הסתם יש סיכוי שעוד אפצע בהמשך ועדיף לא לקחת סיכונים מיותרים.

---

אל תסתכנו, ניקטו אמצעי בטיחות!

מס’ ימים לאחר תחילת העבודה מתחילות האצבעות לכאוב לי בלילה ובבוקר.
בתחילה חשבתי כי מדובר בהתכווצויות שרירים שלא היו בשימוש. זה לא עובר ואף מחמיר והאצבעות גם מתנפחות ונוקשות על הבוקר. אני מתחילה לדאוג שחליתי בדלקת פרקים או שזו תופעת לוואי של החיסון.
בדיקת דם שוללת זאת ואחרי זמן מה הסימפטומים הללו עוברים בהדרגה. זמן מה לאחר מכן, בסדרת טלוויזיה דבילית אני נתקלת באותם סימפטומים. האבחנה שם היא הרעלת ארסן שמקורו בעץ של רהיטים ישנים מאחר ובעבר עץ טופל בארסן למניעת ריקבון.
תודו שזה נשמע מלחיץ. גם אם זה לא בהכרח מה שהיה לי.
הואיל והסימפטומים בשלב זה עברו כבר לחלוטין, לא עוררתי את הנושא מחדש (ומה זה יעזור?). להבא, בוודאי אם יש ספק, חשוב לעבוד עם כפפות ועם מסכה (בזמן שיוף). גם אם העץ לא טופל בארסן, כפפות ומסכה לא מזיקים.

---

מהשלב הזה למדתי שאצטרך בהמשך: רצועות יוטה, חוט חזק ועבה, מסמרים קטנים עם ראש גדול יחסית וכן מכשיר למתיחה של רצועות – מכשיר שמשמש רפדים.

 2. הורדת ציפוי הבד :

הבד והמילוי בפנים הם הדברים הכי מגעילים בספה. אבל… גם אותם אשמור על מנת שאוכל להשתמש בחתיכות הקיימות של הבד כבסיס לגזירה ולהערכת כמות של בד שאצטרך לקנות ובמילוי, על מנת שאוכל לחפש חלופות (ודברים שניתן למחזר – למחזר).

ניתן לראות בתמונה:
את הסיכות שחיברו את הבד לעץ (ושאני אחלץ מהעץ אחת אחת עד האחרונה שבהן),
את הסרט הדקורטיבי שהודבק בקצוות על הבד לכיסוי הסיכות,
שכבת כותנה מרככת שבאה לפני הבד.
באזורים אחרים, פנימיים (המקומות הבאים במגע עם הגוף) יש שכבת בד כותנה זול שמפרידה בין השכבות הללו .

כך אני מסירה את שני הצדדים ואת החזית האחורית של הספה. הוצאת הסיכות דורשת זהירות (גם על עצמי וגם על העץ) וגורמת לי להתלבט שוב שוב אם לא עשיתי טעות כשהחלטתי לוותר על המכשיר היעודי… בסופו של דבר סיימתי הכל בלעדיו.
בכנות, לו המכשירים הללו היו לי זמינים כאן בארץ יכול להיות שהייתי קונה מכשיר שכזה למרות העלויות.
(יש חנות בחולון שלפי האינטרנט לכאורה, מוכרת אותם ובכלל ציוד לרפדים. בשיחת טלפון הובהר לי כי לא ניתן יותר לרכוש אצלם ואני נאלצתי לעשות הזמנה מחו”ל. חיסרון של הזמנה מחו”ל הוא הזמן שלוקח עד שמקבלים את הציוד)

 

מהשלב הזה ברור לי שאזדקק לאקדח סיכות חשמלי ולאלפי סיכות (חבר’ה, בלי להגזים! בהערכה גסה השתמשתי בספה בכ3000+ סיכות) אין מצב שעם כזו כמות של סיכות אקדח ידני יתן מענה.

וכמובן אזדקק לבד עמיד לריפוד (ולרעיון…איך הספה הזו תראה בסופו של דבר) ואזדקק לפס עיטור לכסות את הסיכות.

3. הוצאת המילוי:

הקונסטרוקציה היא עץ. הציפוי היה בד קטיפה והמילוי היה עשב ים או שערות קוקוס שתפורים לבד יוטה צפוף יחסית ועליו יריעת כותנה (צמר גפן ביריעות)
באזור המושב (בחלק התחתון) יש חומר אחר, שחור, שדומה בדחיסות שלו לעשב הים אולם הוא קצת יותר קפיצי למגע. באותו החומר אני נתקלת גם במילוי המושב אולם רק שם. במשענות יש רק עשב ים.

 

 

4. פרוק המושב:

במושב, להבדיל מהדפנות, יש הרבה שכבות והוא מורכב מבחינת הסידור שלו.
באופן טבעי אסיר את השכבות באופן הפוך להנחתן.
בסוף אגיע לקפיצים שהונחו ונתפרו על רצועות היוטה שהסרתי.
שימו לב שבחלק הקידמי יש בד קטיפה ובחלק האחורי, בד שחור פשוט. זה מעיד כי היתה כרית ישיבה על כל הספה. כרית שהונחה על המושב אולם לא נמצאה עם הספה. את הכרית הזו אצטרך בשלב מאוחר יותר לאלתר מאחר ואין לי מקור ללמוד ממנו.

שימו לב, בתמונה מימין ניתן לראות מס’ שכבות: העליונה ביותר מורכבת מקטיפה בחזית ובד שחור פשוט בחלק האחורי. שכבה מתחת בד כותנה לבן פשוט ויריעת צמר גפן. שכבה לפני כן יוטה, כשבחלק הקדמי הוכנסה בין היוטה לצמר גפן גם שכבת עשב ים להתפחה (+החומר השחור שאיני יודעת מהו).
ניתן לראות גם את הקפיצים מלמטה. כשהיו הרצועות, הקפיצים נתמכו בהן ודחפו הכל מעלה. הקפיצים הם אלה שנותנים כאן את הקונטרה, הקפיציות ואת הנפח העיקרי של המושב.
בתמונה משמאל ניתן לראות כי ניתן טיפול שונה לחלק הקידמי של המושב והחלק האחורי שלו. בחלק הקידמי יש יותר מילוי ותמיכה. ההפרדה מודגשת בתפר.
כמו כן ניתן לראות את שכבת היוטה מתחת וכי היא תפורה באופן מיוחד והדוק עם מילוי עשב ים (או שערות קוקוס) כך שנוצרת שכבת מילוי ומסגרת קשיחה בשולי המושב, לחיזוק.

מצד ימין ניתן לראות את יריעת היוטה שנמתחה על הקפיצים  וכשהיא הוסרה הקפיצים הקשורים נחשפו גם מלמעלה.

 

 

פרוק המושב העמיס עלי הרבה מאד אינפורמציה הן לגבי חומרים הן לגבי טכניקות. מקווה שהתמונות שצילמתי תוך כדי פרוק, ישמשו אותי כשאבנה מחדש.

את הקפיצים אצטרך לנקות מהחלודה ולעשות בהם שימוש חוזר.
במשך הזמן, תוך כדי חיפושים גם באינטרנט גם טלפוניים וגם תוך כדי כיתות רגליים, מסתבר לי שלא ניתן להשיג כאן כמעט אף אחד מהחומרים שנעשה בהם שימוש בספה.
אצטרך או להזמיו מחו”ל, למחזר או למצא תחליפים.

5. פרוק המשענת:

במשענת יש שימוש בטכניקת הקפיטונאג’ (כפתורים השקועים בריפוד בתבנית מוגדרת) שקראתי שהיא דורשת מיומנות דיוק ונסיון. קיוויתי שאוכל ללמוד מתהליך הפרוק וליישם אח”כ .
(ספוילר: הגישה העיצובית שונתה מעט תוך כדי עבודה בהמשך…)כך נראה גב הספה (לאחר שנחשף).
הקשרים תופסים את הכפתורים דרך כל שכבות הריפוד.
תחילה יש להסיר את הכפתורים.
כשמשחררים את הבד ניתן לראות כי הבד עצמו תפור בהתאמה למיקום הכפתורים בקפיטונאג’, דבר המאפשר את השקעים לכפתורים. כך הבד ישאר מתוח ללא קפלים לא מתוכננים.
בכל המקומות שקראתי בהם על קפיטונאג’ לא התייחסו לתפירת בד הריפוד בהתאם.
למרות רצוני להצמד לכל הניתן למקור, כנראה זה שלב שרק רפדים מקצועיים השתמשו בו.
קרוב להניח שלפחות בשלב זה של רמת הנסיון שלי אנסה למצא דרך אחרת …

על בד הכותנה (המכסה על המילוי) מתחת לבד הריפוד התבצעו המדידות וההכנה לכפתורים (חורים במילוי).
גם כאן כמו במקומות אחרים בספה לאחר הסרת המילוי, מגיעים לבד יוטה ש”קיבל” את המילוי. משמע המילוי נתפר אליו. מתחת לבד יש גם במשענת האחורית, כמו במושב, רצועות יוטה שנמתחו שתי וערב.
רצועות היוטה מאפשרות תמיכה וקפיציות.

שימו לב שהן נמתחו קדימה לקורת החיזוק של העץ והוכנס ספוג בין הקורה לרצועות על מנת להכניס שכבת נוחות מרככת שקורת העץ לא תורגש בגב תוך כדי השענות.

לאחר הסרת כל הרצועות וכל המסמרים והסיכות הספה נראת כך:

וזה בדיוק המקום לסגור את הפוסט הזה.
וזה בדיוק המקום ממנו הפוסט הבא שיעסוק בספה: “טיפול בעץ, כולל פרוק הקונסטרוקציה והרכבה” יתחיל…

מזכירה לכם שאם יש שאלות שהתעוררו במהלך התאור שלי או אם שלב מסויים לא ברור מספיק אתם מוזמנים לשאול. כאן למטה או בדף “צרו איתי קשר” אשתדל לענות להכל.

Related Images: